טקס וירטואלי: מתוך הכאב מביטים אל העתיד (כיתות א-ד)

בתחילת הטקס ציינו בפני התלמידים את החשיבות של ציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. פרטו את מהלך הטקס.

נשמיע לתלמידים שיר שנכתב לזכרו של חייל.

לפני השמעת השיר הנבחר נספר עליו לתלמידים (בחרו בטקסט בהתאם לשיר הנבחר):

מיליון כוכבים

את השיר "מיליון כוכבים" כתב יפתח קרזנר לזכר חברו הטוב תֹם פרקש. (קוראים את השם: Tom)

תֹם פרקש, בנם של ענת ודורון מקיסריה, ואחיהן הבכור של עמית ואורי, אהב מאוד לנגן בגיטרה, הצטיין בענפי ספורט רבים ואהב מאוד לטייל.

בצה"ל שירת תֹם כטייס מסוקי קרב. במהלך שירותו הצבאי הכיר גם את רעות, והיא נעשתה חברתו. תֹם נפל בהתרסקות מטוסו במלחמת לבנון השנייה, בשנת 2006, בהיותו בן 23.

יום לאחר נפילתו כתב חברו יפתח קרזנר את השיר "מיליון כוכבים" לזכרו, ואחותו עמית שרה את השיר בהלוויה. זהו שיר געגועים לתֹם, לאח שאיתו הייתה שרה כשהיה מנגן בגיטרה, לאח שלא הספיקה להיפרד ממנו ואותו היא מדמיינת בשמיים.

יורם

את השיר "יורם" כתב עלי מוהר לזכר חברו לנשק יורם ביאלר.

יורם ביאלר, בנם של יואל ויהודית מתל אביב, אהב בעלי חיים, סִפְרוּת, שירה ומוזיקה. הוא היה צלם חובב והשאיר אוסף עשיר של צילומים.

בצה"ל הצטרף יחד עם גרעין נח"ל לקיבוץ יודפת, שם עבד בדיר והיה רועה צאן. יורם שירת ביחידת נח"ל מוצנח ונפל בשנת 1969 בהיתקלות בחולייה מצרית, בהיותו בן 21.

את השיר "יורם" כתב עלי מוהר כ-17 שנה לאחר מותו של יורם ביאלר. בשיר הוא פונה אל חברו שנשאר צעיר ומנסה להבין איך להתמודד עם החברות הזאת, חברות עם מישהו שגם ישנו וגם איננו, עם הזיכרונות שנשארים ועם הזמן שקצת משכיח.

אחי הצעיר יהודה

את השיר "אחי הצעיר יהודה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו יהודה ויינר.

יהודה ויינר, בנם של ישראל ורחל מבנימינה ואחיו הצעיר של אהוד מנור, אהב לקרוא ולכתוב, לשחק כדורגל ופינג-פונג והקדיש מזמנו לילדים עם צרכים מיוחדים.

בצה"ל שירת כתותחן בחיל השריון ונפל במלחמת ההתשה בשנת 1968, בהיותו בן 19.

אחיו אהוד מנור כתב לזכרו את השיר "אחי הצעיר יהודה". בשיר מתואר העולם שממשיך להתקיים למרות מותו של יהודה: השמש זורחת בכל בוקר, והילדים לומדים שיר חדש בגן הילדים שבו למד. ועם זאת – יהודה נשאר בליבם של חבריו, ואימו עדיין מחכה למכתב.

להלן השירים המוצעים:

אמרו לתלמידים כמה מילים על החיבור בין שני היבטיו של הטקס.

יום הזיכרון הוא יום שבו אנחנו זוכרים את חללי מערכות ישראל ואת הנפגעים בפעולות האיבה. גם את אלו הקרובים לנו וגם את אלו שאיננו מכירים. בשיר ששמענו [מבטא אהוד מנור את הגעגוע שלו לאחיו הצעיר | מבטא יפתח קרזנר את הגעגוע לחברו הטוב תום | מבטא עלי מוהר את געגועיו לחברו יורם].

יום הזיכרון הוא גם זמן שבו אנחנו מקווים לעתיד טוב יותר, עתיד של שלום עם שכנינו, עתיד שבו לא ייהרגו עוד חיילים ואזרחים. נקרא שני קטעים שכתבו ילדים.

שני ילדים מהכיתה, שהוכנו לכך מראש, יקראו שני שירים.

אפשרות 1: אם קיימתם שיעור מקדים, תוכלו להציע לשני ילדים להקריא את השיר שכתבו.

אפשרות 2: לבחור שניים מתוך השירים האלה:

אילו אפשר היה לשנות, כתבה מורן שגיב, בת 11 מרחובות:

אילו היה משהו שהייתי יכולה לשנות,
הייתי מביאה שלום וְשָׂמָה קץ למלחמות.
כי יותר מהכול, יותר מכולם,
הייתי רוצה שיהיה שלום בעולם,
וביחד איתנו יוכלו כולם לראות
איך מגיע השלום, ונעלמות המלחמות.

מתוך: תפילה, כתב מאמון מוניר עדוי, בן 12 מטורעאן

כמו השחר הבוקע מתוך הלילה
מתוך החשכה
כמו השמש השולחת את קרניה
ומפיגה את החלומות הרעים
כך הוא, ידידי,
אור השלום.

כמו חיוך הילדים
הַמְחַיֶה את הנפשות ומעורר את התקוות
כמו אמא, אשר מֵעֵינֶיהָ
בוקעת אהבה לדורות
כך הוא, ידידי,
מַעֲיַן השלום.

שלום, כתבה גלית עמיצור, בת 10 מפתח תקווה

אתמול חלמתי חלום
שאני מלכה, ולי ארץ גדולה ורחבה.
אך בבוקר כשקמתי
נשארתי סתם ילדה קטנה
ללא מלכות וממלכה.
אז חשבתי: האם השלום גם הוא רק חלום,
שאי אפשר אותו להגשים
ורק לקוות ומאוד להאמין?
האם לא ייתכן
שנקום בבוקר לעולם יפה יותר,
עולם ללא מלחמה ושנאה,
ללא אויבים שמחכים לכישלוננו בפינה?
אני דווקא חושבת שזה אפשרי,
ויש מקום גם ליהודי וגם לערבי,
ושני העמים יצעדו יחד בביטחון
כמו מלך ומלכה בארמון.
אולי זה חלום טיפשי וקטן
של ילדה שלא מבינה איך פועל העולם
אבל אולי מחלומות שיחלמו גם אחרים איתי
אפשר לבנות שלום אמיתי.

תלמיד או תלמידה שהוכנו לכך מראש יקריאו קטע מנאום שלום של מנהיג.

לפניכם כמה הצעות:

מנחם בגין היה ראש ממשלת ישראל שחתם על הסכם השלום ההיסטורי עם מצרים. בדברים שנשא בכנסת בשנת 1977 העלה את זכר הנופלים שאיבדו את חייהם:

אנחנו מבקשים שלום מלא, אמיתי, תוך התפייסות מוחלטת בין העם היהודי והעם הערבי. לא לשקוע בזיכרונות העבר. היו מלחמות. הייתה שְׁפִיכוּת דמים. נפלו בני דור צעיר מופלאים משני הצדדים. אנו כל ימינו נישא את זכר גיבורינו אשר מסרו נפשם כדי שיום זה יגיע, גם יום זה יבוא. […] לא לשקוע בְּזִיכְרוֹנוֹת הֶעָבָר, אפילו הם קשים לכולנו. לִגְבּוֹר עליהם. לדאוג לעתיד, לעמינו, לילדינו, לעתיד המשותף שלנו.

אנואר סאדאת היה נשיא מצרים שחתם על הסכם השלום ההיסטורי עם מדינת ישראל. בדברים שנשא בטקס החתימה על הסכם השלום בשנת 1979, הזכיר את הכאב על הנופלים שאיבדו את חייהם:

הבה נאמר: לא עוד מלחמות חדשות ולא עוד שפיכות דמים בין הערבים לבין הישראלים, […] הבה נבקש, שֶׁאֵם לא תְבַכֶּה עוד את מות בנה, ונער שוב לא יְקַפֵּחַ את חייו, בְּמַאֲבָק שאינו מועיל לאיש. הבה נפעל יחדיו, עד אשר יגיע יום שבו יְכַתְתוּ חרבות למחרשות לחרוש בהן את האדמה, וּלְמַגָל – לקצור בו […]

יצחק רבין היה ראש ממשלת ישראל שחתם על הסכם השלום עם ירדן ועל הסכמים עם הפלסטינים. בנאום שנשא בטקס החתימה על הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994, הזכיר את הכאב על הנופלים שאיבדו את חייהם:

לנו ולכם היו הרבה ימי צער. הַשְׁכוֹל הוא אחד, כמו שהגבורה היא אחת. היינו זקוקים להרבה כוחות נפש משני הצדדים כדי לסלוח על הַשְׁכוֹל שגרמנו זה לזה וּלְפַנוֹת את שְׂדוֹת המוקשים שהפרידו בינינו כל כך הרבה שנים. […] עכשיו הגיע הזמן לא רק לחלום על עתיד טוב יותר. הגיע הזמן גם לעשות אותו. […]

יצחק רבין היה ראש ממשלת ישראל שחתם על הסכם השלום עם ירדן ועל הסכמים עם הפלסטינים. בנאום שנשא בטקס החתימה על מסמך עקרונות ישראלי-פלסטיני בשנת 1993, הזכיר את הכאב על הנופלים שאיבדו את חייהם:

אנו החיילים שחזרנו משדות הקרב חמוצי בגדים מדם, אנו שראינו את בני משפחותינו וחברינו הטובים ביותר מתים לפנינו, אנו שהולכים אל ההלוויות ומתקשים להישיר מבט אל עיני ההורים והיתומים, אנו שבאנו מארץ אשר בה הורים קוברים את ילדיהם, אנו שלחמנו בכם, הפלסטינים, אומרים לכם היום בקול צלול: די לדמעות ולדם.

נקדים ונאמר שברוח הנאומים אנחנו זוכרים היום את הנופלים ואת אלו שקיפחו את חייהם בפעולות איבה, ויחד עם זה מקווים לעתיד טוב יותר. נאזין לשיר המבטא תקווה זו.

להלן הצעות לשירים:

נסיים בשירת "התקווה" – התלמידים והמורה ישירו יחד את ההמנון.

לאחר מכן ניפרד לשלום.