לו יהי: מערך שיעור

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

מערך שיעור לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המיועד ללמידה מרחוק וניתן להתאמה ללמידה בכיתה. בשיעור נקרא את השיר "לו יהי" שכתבה נעמי שמר, המבטא תקווה לעתיד טוב יותר.

כיתות ג - ד45 דקות

מטרת הפעילות

  • לבסס את התקווה לעתיד טוב יותר לצד העצב על המתים.
  • ללמוד את השיר "לו יהי" שכתבה המשוררת נעמי שמר.
  • להבין את הקשר בין תיאורים חזותיים בשיר לבין המסר שהתיאורים מייצגים.
  • להכיר את המושגים "תפילה" ו"עשייה" ולהבין את הקשר ואת ההבדל ביניהם.
  • לבטא רגשות הקשורים ליום הזיכרון או לתקופה שבה אנחנו חיים עכשיו.

רציונל

קיימות דרכים שונות לציון השכול, והן באות לידי ביטוי בשירי יום הזיכרון. יש שירים המבטאים את כאבנו על מותם של החיילים ושל נפגעי פעולות האיבה, ויש שירים המבטאים תקווה לעתיד טוב יותר. השירים יכולים להיקרא הן כתפילה הן כהצעה לחשיבה לקראת פעולות שיתרמו להתגשמותו של אותו עתיד.

משך הפעילות

30 דקות של מפגש סינכרוני, ואחריו עבודה עצמית שהתלמידים יעלו לסביבה משותפת דוגמת פורום כיתתי. לאחר מכן יגיב כל תלמיד לשניים מבני כיתתו.

אמצעים טכנולוגיים

  • שיעור וירטואלי באמצעות zoom. להדרכה על השימוש ב-zoom היכנסו לפורטל משרד החינוך.
  • מצגת הכוללת את מילות השיר וסרטון.
  • פורום כיתתי או אזור משותף אחר, שבו יוכלו התלמידים להעלות את תוצר עבודתם העצמית.

מהלך הפעילות

פתיח

  • נספר לתלמידים שמחר (או היום) נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
  • במפגש היום נקרא שיר שכתבה נעמי שמר ובו היא מביעה תקווה לשובם של החיילים מהמלחמה ולעתיד של שלום.

תמונות בשיר "לו יהי"

  • נאזין לשיר "לו יהי" / מילים ולחן: נעמי שמר.
    רצוי להקרין את מילות השיר במקביל להאזנה. (עמ' 2 במצגת)

  • נציג לתלמידים את מילות השיר. מומלץ לדלג על הבית השני הפותח במילים "אם המבשר עומד בדלת" בגלל הקושי להסביר אותו לתלמידים צעירים. (עמ' 3 במצגת)
  • נקרא את שלוש השורות הפותחות את השיר:

עוֹד יֵשׁ מִפְרָשׂ לָבָן בָּאֹפֶק
מוּל עָנָן שָׁחֹר כָּבֵד
כָּל שֶׁנְבַקֵשׁ לוּ יְהִי

  • נבקש מהתלמידים להתייחס לתמונה המתוארת בשתי השורות הראשונות:
    – נבקש מהם לדמיין את התמונה. חשוב להנחות אותם להשלים את מה שלא נאמר בציור: למשל, ים רחב נרמז על ידי המפרש הלבן באופק.
    – אפשר להציג לתלמידים ציור ובו סירת מפרש השטה בשלווה ולדמיין יחד, מה יקרה אם נוסיף לציור ענן שחור. לחלופין, אפשר להציג ציור שמתאר ענן שחור המאיים על סצנה שלווה ולשאול על הקשר בינו לבין התמונה בשיר.
    – נספר לתלמידים שהשיר נכתב אחרי מלחמת יום הכיפורים, שהייתה מלחמה קשה מאוד. אם כך, מה מסמל המפרש הלבן, ומה מסמל הענן השחור?
    מורים שמרגישים שהכיתה בשלה לכך, יכולים להוסיף הסבר על כך שהשיר נכתב אחרי מלחמת יום הכיפורים ולספר שבמלחמה זו נפלו חיילים רבים מאוד, שכל העם בישראל הרגיש סכנה קיומית, ושבעקבות המלחמה חוותה מדינת ישראל טראומה קשה.
    – נסכם ונאמר שהמשוררת נעמי שמר מתארת באמצעות מילים תמונות המסמלות שני מצבים: מצב של מלחמה ומצב של שלום.
  • נסביר לתלמידים את משמעות השורה "כל שנבקש לו יהי", המבטאת תקווה – שכל מה שנבקש בליבנו אכן יתממש. לאחר מכן נשאל: לפי דעתכם, מה מבקש הדובר בשיר?
  • נשוחח עם התלמידים גם על התמונות המתוארות בהמשך הבית הראשון ובשני הבתים האחרונים ("בְּתוֹךְ שְׁכוּנָה קְטַנָה מֻצֶלֶת" / "וְאִם פִתְאֹם יִזְרַח מֵאֹפֶל") – בשלב זה נדלג על הבית השלישי ("מָה קוֹל עֱנוּת אֲנִי שׁוֹמֵעַ").

קולות ותפילה בשיר "לו יהי"

  • נקריא את הבית השלישי:

מָה קוֹל עֱנוּת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻפִּים
כָּל שֶׁנְבַקֵשׁ לוּ יְהִי
לוּ תִשָׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶה
גַם תְפִלָה אַחַת מִפִּי
כָּל שֶׁנְבַקֵשׁ לוּ יְהִי

  • נפנה את תשומת לב התלמידים לכך שבבתים האחרים ציירה המשוררת תמונות שיכולנו לדמיין (כביכול באמצעות חוש הראייה). בבית הזה אפשר לדמיין את מה ששומעים (כביכול באמצעות חוש השמיעה).
  • נסביר שהדובר בשיר שומע קולות חזקים של שופר ותופים. "תוּפֵּי מלחמה" הוא ביטוי מוכר המייצג קולות מלחמה. לגבי המושג "שופר", ייתכן שלפנינו דו משמעות: 1. קול השופר מייצג, יחד עם קול התופים, את רעשי המלחמה. בעבר הקדום השופרות שימשו במלחמה – הן את התצפיתנים שהזהירו מפני סכנה והן את המפקדים שהעבירו פקודות לחיילים. 2. רמז לתפילה לימי שלום המפלחת את השמים. משמעות זו תיתכן בשל זיהוי השופר ביהדות עם הימים הנוראים.
  • נשאל את התלמידים:
    – בתוך כל הרעש – מה מבקש הדובר בשיר?
    – מהי תפילה?
    יש להניח שרוב התלמידים יגידו שזו בקשה שמבקשים מאלוהים. אולי חלק יגידו שזו משאלה. במקרה זה אפשר לשאול: האם אנחנו מפנים את המשאלה למישהו או שזו פשוט משאלה פנימית?
    – הדובר בשיר מבקש בתפילה שיקרה שינוי, שיגיעו ימים של שלום ושלווה. האם אנחנו, מבוגרים וילדים, יכולים לעשות משהו כדי שהתפילה הזאת תתגשם? אם כן – מה אפשר לעשות? נסו להפנות את התלמידים לדברים שהם עצמם יכולים לעשות ולא למעשיהם של מנהיגים. לדוגמה: לכתוב מכתב בקשה למנהיג, להיפגש עם ילדים מבית ספר ערבי.

משימה א-סינכרונית: מציירים או כותבים שיר תקווה

  • נבקש מהתלמידים לצייר ציור או לחבר שיר, שבו יביעו תקווה לשינוי המציאות.
    המציאות יכולה להיות מלחמה בישראל או בעולם או המצב הנוכחי של משבר הקורונה.
    את השירים והציורים יעלו התלמידים לפורום הכיתתי או לסביבה שיתופית אחרת שבה אתם משתמשים לצורך למידה מרחוק.
  • נבקש מהתלמידים להגיב ליצירות שיעלו התלמידים האחרים ונקפיד גם אנחנו להגיב לכל שיר וציור.

נפרדים מהתלמידים

אחרי שנציג את המשימה הא-סינכרונית, נבקש מהתלמידים לספר מה הם מרגישים בעקבות השיעור ובכלל. כך נוכל לזהות תלמידים שחווים קושי בתקופה הזאת של שני ימי זיכרון ברצף יחד עם החשש מפני אי-הוודאות בתקופת משבר הקורונה, וכן לנוכח החשש מהמתחים הביטחוניים, בעיקר ביישובי עוטף עזה והיישובים הקרובים להם.