הפרשת חלה
אחת ממצוות התורה המיוחדות לנשים (אך לא רק): להפריש חלה – חלק מכל בצק – תרומה לכוהן. בימינו אי אפשר לקיים תרומות לכוהנים, ולכן נוהגים לשרוף את חלק הבצק (חלה) שהופרש – בצירוף ברכה.
מצווה מן התורה להפריש מכל בצק תרומה לכוהן הנקראת חלה:1 חלק של הבצק לפני אפייתו – "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם". מן ההגדרה שבתורה – "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" (במדבר טו 19 – 20) – למדו חז"ל כי חובת הפרשת חלה נוגעת רק לבצק שהוא לחם, העשוי מאחד מחמשת מיני הדגן: חיטה, שעורה, כוסמת, שיפון ושיבולת שועל. התורה אינה מציינת את הכמות שיש להפריש מן הבצק, וחז"ל קבעו כי מבצק שלשים בבית יש להפריש כ- 4% (1 / 24), ואילו מבצק של אופה – כ-2% (1 / 48).
רמב"ם הסביר בפסיקתו כי הכמות מבצק שלשים בבית נקבעה "כדי שיהיה בה מתנה לכוהן", ואילו מבצק של אופה – "לפי שעיסתו מרובה" והוא עוסק בכמויות גדולות של בצק, לכן גם הכמות שנקבעה, הקטנה יחסית, יש בה "כדי מתנה". לפי התורה, יש להפריש חלה רק בארץ ישראל "מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" שנעשה מתבואות הארץ, אך "כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל" קבעה ההלכה שיש להפריש חלה גם בחוץ לארץ.2
הפרשת חלה – או בקיצור: חלה – היא אחת ממצוות התורה שיוחדו לנשים (אך לא רק להן), מכיוון שבדרך כלל נשים עסקו – ועוסקות גם בימינו – באפייה.3 בימינו אי אפשר לקיים את מצוות תרומות, ולכן נוהגים לשרוף את חלק הבצק שהופרש לתרומה – בצירוף ברכה. 4
למצווה זו של הפרשת חלה מוקדשת מסכת נפרדת במשנה – מסכת חלה.