מגדל בבל

מגדל "וראשו בשמים" היה חלק מתוכנית בנייה יומרנית של האנושות הקדומה, האחידה והמתמרדת, כמסופר בספר בראשית. האֵל סיכל את התוכנית, הפיץ את האנושות ופילג את שפתה לשפות רבות.

מאת:

< 1 דקות

בניית מגדל בבל, חיתוך עץ, בתוך: צאנה וראנה, תפ"ו – 1726.
© בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ירושלים. באדיבות בית התפוצות, ארכיון התצלומים אביב. www.bh.org.il

סיפור מגדל בבל (בראשית יא 1 – 9) חותם את חלקו הראשון של ספר בראשית, העוסק בתיאור ראשיתה של האנושות.¹ הסיפור פותח בתיאור האחדות האנושות, שבאה לידי ביטוי בהחלטה להתיישב במקום אחד – בקעה בארץ שנער, ובשפה אחת משותפת לכולם – "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים".² אחדותם שימשה מנוף למפעל בנייה אדיר, שכלל הכנת חומרי בנייה – לבנים שרופות – ותכנית בנייה שאפתנית: "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" כביטוי לגאוותם וליהירותם – "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" – אך גם מחשש שמא יתפזרו ויפוצו "על פני כל הארץ".³ תגובת ה' לא איחרה לבוא: ה' ירד לראות "אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם" ועמד על הסכנה ביוזמה האנושית השלילית והמורדת: "וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת". לפיכך החליט ה' לסכל את מעשיהם, וכנגד השפה האחת והיוזמה המאוחדת של בני האדם "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל" – החליט ה': "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה (=נבלבל) שָׁם שְׂפָתָם". ה' סיכל את תכניותיה של האנושות המלוכדת והמתמרדת: הוא בלבל ופילג את השפה האחת לשפות רבות –"עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ", והפיץ את האנושות "עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ".⁴ מעשי ה' נתנו לעיר בבל את שמה וגם הביאו לעצירת בנייתה.

בספרות חז"ל נקראים אנשי מגדל בבל "דור הַפְּלָגָה" – דור של חטא ומרי נגד ה', שבראשו עמד נמרוד.⁵ חז"ל עמדו על העמימות בתיאור החטא בפסוקים – בהשוואה לפירוט חטאיו של דור המבול: "מעשה דור המבול נתפרש, מעשה דור הפלגה לא נתפרש."⁶ ועם זאת פירשו חז"ל את חטאם של דור הפלגה כחטא של עבודת אלילים, ולפיכך קבעו כי "אין להם חלק בעולם הבא."⁸ אחד ממדרשי האגדה בנושא מדגיש את ההתדרדרות המוסרית של בני האדם, שמבחינתם הייתה בניית המגדל מטרה שקידשה את כל האמצעים, ובכלל זה חיי אדם: "אם נפל אדם ומת – לא היו שמים את לבם אליו" שכן הבנייה הייתה העיקר, וחיי אדם היו טפלים לה. ואולם, אם נפלה לבֵנה אחת – "היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה".⁹

חז"ל עמדו על ההקבלה בין החטא לעונש בסיפור מגדל בבל, ודרשו הקבלה זו כביטוי לעיקרון של מידה כנגד מידה: אנשי מגדל בבל חטאו בהתרברבות ביכולתם הבלתי מוגבלת, באחדותם ובלכידותם – וסופם שהאל הראה להם את כוחו ואת קוצר יכולתם, והפיץ אותם על פני כל הארץ.

הערות שוליים

חלק זה כולל את פרקים א-יא, והוא מסתיים ברשימת תולדותיהם של הדורות משֵם, בנו של נח, ועד תרח, אבי אברהם (יא 10 - 32). בפרק יב מתחיל החלק השני של ספר בראשית העוסק בסיפורי האבות ופותח בסיפורי אברהם, אבי האומה.
סיפור מגדל בבל משקף את תרבותה של מסופוטמיה, הנקראת במקרא ארם נהריים, על שם שני הנהרות הגדולים, הפרת והחידקל, הזורמים בה. העיר בבל הנזכרת בסיפור הייתה עיר מרכזית בדרום מסופוטמיה, ולימים - בירתה של ממלכת בבל. שיטת הבנייה מלבנים הנזכרת בפסוקים היא שיטה מסופוטמית, והמגדל המתואר דומה ל זיגורט - מקדש גבוה שחלש על כל סביבתו ונבנה בצורת מדרגות. בתרבות המסופוטמית גם רווחה התפיסה, שבני האדם היו בשחר ההיסטוריה דוברי שפה אחת. עם זאת, לא ידוע על סיפור מקביל לסיפור מגדל בבל בספרות המסופוטמית.
יש הרואים בהחלטה להתיישב במקום אחד חטא נגד הציווי האלוהי למלא את הארץ: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א 28).
יש הטוענים כי סיפור מגדל בבל בא להסביר את ריבוי השפות בקרב בני האדם - למרות מוצאם המשותף, ואת פיזורה של האנושות בכל רחבי התבל.
תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פט עמ' א.
מדרש בראשית רבה, פרשה לח סימן ו.
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קט עמ' א. כך גם מדרש בראשית רבה, פרשה לח סימן ו: "בואו ונעשה לנו מגדל, ונעשה עבודת כוכבים בראשו, וניתן חרב בידה ותהא נראית כאלו עושה עמו מלחמה." ובמדרש אחר נאמר כי מעשיהם של אנשי מגדל בבל היו ניסיון למנוע מבול חדש באמצעות חיזוקם של השמים על ידי בניית תומכות (מדרש בראשית רבה, פרשה לח סימן ו).
תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קז עמ' א.
פרקי דרבי אליעזר כד.