מבצע עזרא ונחמיה

"מבצע עזרא ונחמיה" הוא השם שניתן למבצע המוטס של הצלת יהודי עיראק שהתקיים בשנים תש"י / 1950 –¹ תשי"א /1951 כחלק ממבצע עליות ההצלה שיזמה מדינת ישראל למען קהילות יהודיות שהיו במצוקה ובסכנה ברחבי העולם. במבצע "עזרא ונחמיה" הועלו ארצה כ-125,000 יהודי עיראק² במטוסים שכורים של חברת תעופה אמריקנית ובהיתר מיוחד של ממשלת עיראק.

עד להקמת המדינה (תש"ח – 1948) חיו בעיראק כ-135,000 יהודים, וכמחציתם התגוררו בעיר הבירה בגדאד. רבים מהם השתייכו לשכבה החברתית הגבוהה – סוחרים ובעלי הון כמו גם בעלי משרות ממשלתיות בכירות.

בעקבות החלטת האו"ם על תכנית החלוקה והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל החלו ההתנכלויות ליהודי עיראק, והן החריפו לאחר ההכרזה על הקמת המדינה:³ התנועה הציונית בעיראק הוצאה מחוץ לחוק, הערבים פרעו ביהודים, ומאות יהודים נעצרו ונאסרו באשמת הציונות. השלטונות החרימו רכוש יהודי, אסרו על עלייה לארץ והטילו הגבלות נוספות, שכללו פיקוח הדוק על תנועת היהודים: איסור לעבור ממקום למקום בתוך עיראק, איסור כניסה לבתי ספר ולבתי חולים ועוד.⁴

מבצע העלאתם של כל יהודי עיראק (כמעט) התאפשר בעקבות המפנה במדיניות של ממשלת עיראק, שהחליטה לאפשר ליהודים לצאת מעיראק בתנאי שיוותרו על אזרחותם, על רכושם ועל זכותם לחזור לעיראק בעתיד.

המניע למפנה ביחס שלטונות עיראק אינו ברור. ייתכן שביקשו לצמצם את המשאבים שיועדו לפיקוח ולמעקב אחר היהודים או לשפר את תדמיתה של עיראק בעיני העולם, והיה גם מניע כלכלי נוסף – השתלטות על נכסיהם, רכושם ומשרותיהם של היהודים.
מדינת ישראל הצעירה, בסיוע ארגון הג'וינט,⁵ נערכה אפוא למבצע הצלתם של יהודי עיראק. היהודים שרצו לעלות ארצה התבקשו להירשם (ובכך לוותר על רכושם ואזרחותם) ולהמתין לקבלת דרכון. תחילה נרשמו לעלייה רק יהודים מעטים, בשל החשש שהרישום אינו אלא תואנה לאתר את בעלי הנטייה הציונית ולאסור אותם. אך כשהסתבר כי אכן ממשלת עיראק מאפשרת ליהודים לצאת – החלה הרשמה המונית לעלייה.

יהודי עיראק התארגנו לעלייה במקומות מגוריהם באמצעות הקהילה, שריכזה את הרישום לעלייה ואת התשלום לממשלת עיראק עבור הדרכונים. נקבעו כמה תאריכי טיסה, וכל קהילה הגיעה לעיר בגדאד לקראת התאריך שנקבע לה; ושם, בבגדאד, חיכו העולים עד לטיסה בבתים של בני משפחה ומכרים או במוסדות קהילתיים.
ממשלת ישראל שכרה את שירותיה של חברת תעופה אמריקנית שהטיסה את היהודים מבגדאד לקפריסין, ומשם הועברו העולים לישראל. כאשר גבר זרם העולים, ויתרה ממשלת עיראק על דרישתה להטיס את העולים לקפריסין – וקו טיסה ישיר נפתח מבגדאד לנמל התעופה לוד.

אחד מעיתוני הארץ, שסיקר את הגעתה של קבוצת העולים הראשונה מעיראק, העניק לאירוע את הכינוי "מבצע עזרא ונחמיה" – על שם שני המנהיגים – עזרא הסופר ונחמיה בן חכליה – שעלו מבבל לירושלים בגלי העלייה של שיבת ציון (המאות 6 – 5 לפני הספירה). כינוי זה דבק בסופו של דבר במבצע כולו, שכאמור הביא לארץ כ-125,000 יהודים מעיראק. גם לאחר סיומו הרשמי של המבצע המשיכו להגיע ארצה עולים מעיראק – וכך חוסלה גולת יהודי עיראק. כיום נותרו בעיראק כמה עשרות יהודים בלבד, כולם (פרט לשלושה) מעל גיל 60. ⁶