ויכוח ברצלונה
ויכוח בין היהודים לנוצרים שנערך ב 1263 בברצלונה שבספרד בין נציגי הנצרות ור' משה בן נחמן (הרמב"ן).
ויכוח ברצלונה, הנקרא בפי היהודים "ויכוח הרמב"ן", החל ב-20 ביולי 1263 בברצלונה, ביוזמת מלך ארגון הראשון (1213 – 1276) ובנוכחות גדולי הממלכה וראשי מסדרים נוצריים.1 מלך ארגון כפה על רמב"ן להשתתף בוויכוח זה על מנת להגן על היהדות ולהתעמת עם טענותיו של המומר פאבלו כריסטיאני, "שנתן לכמה אגדות מדרשיות פירוש כריסטולוגי [=נוצרי]".2
רמב"ן נאלץ להוכיח, בין השאר, שבניגוד לאמונה הנוצרית – המשיח טרם הופיע. הוויכוח נמשך ארבעה ימים ובסיומו העניק המלך לרמב"ן 300 דינר כמחווה על הצורה הנאה שבה הגן על אמונתו. לפי בקשת הבישוף של גירונה סיכם רמב"ן את הוויכוח בספר – שהוא כפי הנראה "ספר הוויכוח" שבידינו – ואשר בעקבותיו דרשו יוזמי הוויכוח להעמיד את רמב"ן למשפט.
דרישה זו באה כשנתיים אחרי תום הוויכוח (1265), בטענה שרמב"ן השמיץ בספרו את הנצרות. בתיווכו של מלך ארגון נדחה המשפט, אך שנתיים לאחר מכן השיגו יוזמי הוויכוח דרישה בכתב מן האפיפיור להעניש את רמב"ן על דבריו ב"ספר הוויכוח". וכך, בשנת 1267, נאלץ רמב"ן לברוח מספרד ועלה לארץ ישראל.
הוויכוח נשמר בשתי גרסאות: בספרו של רמב"ן בעברית, ובחיבור בלטינית שסיכם את הוויכוח על פי הוראת מלך ארגון. אין הסכמה בין שני המקורות בכל הקשור להתנהלות הוויכוח ולתוצאותיו. לדעת החוקרים, בכל אחד משני החיבורים נוספו דברים שלא נאמרו במהלך הוויכוח עצמו. "ספר הוויכוח" שכתב רמב"ן נועד לא רק לתעד את הוויכוח אלא גם לחזק ולעודד את קוראיו היהודים באמונתם כנגד התקפות הנוצרים. בין השאר העיד רמב"ן בספרו כי התנה את השתתפותו בוויכוח "אם תתנו לי רשות לדבר כרצוני", ולדבריו – אמנם נענה: "נתנו לי רשות כולם לדבר כרצוני".3
ויכוח ברצלונה היה אחד משלושת הוויכוחים הגדולים בין יהודים לנוצרים שנערכו בימי הביניים: הראשון היה ויכוח פריז (1240), השני ויכוח ברצלונה (1263) והשלישי ויכוח טרטוסה (1413 – 1414). בשלושתם הועלו טענות נגד התלמוד הבבלי ותכניו (דיונים הלכתיים ומדרשי אגדה), ובשלושתם מילאו יהודים מומרים את תפקיד הקטגורים. היוזמה לכל אחד מן הוויכוחים הייתה של הנוצרים, והיהודים נאלצו להשתתף בוויכוח בעל כורחם.