תורה ועבודה

המושג "תורה ועבודה" הוא מלשון חז"ל, ומקורו באחת ההגדרות שבמשנה לשלושת יסודותיו של העולם: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים."¹ העבודה כאן – כמו במקורות רבים אחרים במקרא ובדברי חז"ל – אין פירושה עבודה להבדיל מבטלה – אלא עבודת אלוהים, קיום מצוותיו.²

שני המושגים – התורה והעבודה – נזכרים יחדיו גם בברכות הנאמרות בשבתות ובחגים לאחר קריאת ההפטרה בבית הכנסת. ברכה זו פותחת במילים: על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום השבת הזה, שנתת לנו, ה' אלוהינו, לקדושה ולמנוחה, לכבוד ולתפארת…"³ ומן ההקשר ניכר כי הצירוף של תורה ועבודה בברכה זו מתכוון ללימוד תורה ולעבודת האל – התפילה:⁴ לאחר חורבן בית המקדש היו התפילות תחליף לקרבנות, ובית הכנסת – תחליף (מעט) למקדש.⁵
בתחילת המאה ה-20 עבר הצירוף "תורה ועבודה" גלגול נוסף, כאשר חלוצים דתיים מתנועת המזרחי הקימו את ההסתדרות של הפועל המזרחי וגיבשו את האידאולוגיה של "תורה ועבודה".⁶

המילה עבודה באידאולוגיה זו חזרה למשמעותה הראשונית – היפוכה של בטלה – בתוספת הרעיון של הגשמה חלוצית: התיישבות ועבודת אדמה. האידאולוגיה של "תורה ועבודה" ביקשה לקדם את החזון של תנועת המזרחי ושל מייסדה, יצחק יעקב ריינס, ולהוסיף לה את השאיפה לצדק חברתי ולחיים יצרניים "כתנאי הכרחי לחיים בארץ ישראל".⁷

הצעירים הדתיים הושפעו מן הציונות הסוציאליסטית ומן החלוצים בארץ החילונים ורעיונותיהם, ויצאו נגד דרכה של תנועת המזרחי, שעסקה בעיקר בעסקנות פוליטית וציבורית – אך לא בהתיישבות וביישוב הארץ. וכך החל "המרד הקדוש"⁸ של צעירים דתיים, שביקשו לשנות את אופיה של החברה הדתית וליצור בארץ חברה מתוקנת המתקיימת מעבודת האדמה תוך קיום המצוות ומוסר התורה: "רק בזמן שאדם מתפרנס מיגיע כפיו, הוא בטוח שלחמו נקי מיגיע חברו, מעושק ומהונאה."⁹

תנועת "תורה ועבודה" הציעה לצעירים הדתיים "חיבור בין עולם המסורת לבין ציוניותם-לאומיותם וחתירתם לתיקון עולם", ואת הלגיטימציה לשילוב זה עיגנה ברעיון של "תורה ועבודה" כהמשכה הישיר של "תפיסה יהודית מקורית".¹⁰ תפיסה זו הייתה הבסיס להתארגנות של קבוצות צעירים למטרות התיישבות בארץ,¹¹ ולהקמתם של הקיבוצים הדתיים בעמק בית שאן, בגוש עציון ובמישור החוף הדרומי בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20.
"תורה ועבודה" היתה גם לאידאולוגיה ולסמל של תנועת הנוער של הפועל המזרחי, "בני עקיבא" (תרפ"ט – 1929). התנועה אימצה את הסיסמה "קַדֵשׁ חייך בתורה – וטַהֲרָם בעבודה", וברוח זו חינכה את חבריה לחיי תורה ומצוות תוך הגשמה ציונית בהתיישבות, בעבודת האדמה ובהירתמות למשימות לאומיות. שילוב זה של תורה ועבודה בא לידי ביטוי בסמל התנועה: במרכז הסמל – שני לוחות הברית, על אחד מהם – האות ת' (סמל לתורה) ועל השני – האות ע' (סמל לעבודה). מאחורי לוחות הברית – כלי עבודה, חרמש וקלשון, ולצדם – ענף ועלי זית (מימין) ושיבולת (משמאל).

בשנת 1978 הוקמה בישראל תנועת "נאמני תורה ועבודה", במטרה לחזק את ערכי "תורה ועבודה" ברוח הציונות הדתית המקורית, תוך שילוב תורה ומדע וקידום ערכי הסובלנות, השוויון והצדק החברתי. התנועה פועלת מתוך מחויבות להלכה ושואפת ליצור תרבות דתית פתוחה וביקורתית המתמודדת עם אתגרי הזמן, ובהם אופייה היהודי-הדמוקרטי של מדינת ישראל.