מלכות אבימלך בשכם

בספר שופטים פרק ט מסופר כי אחרי מות אביו גדעון הרג אבימלך את אֶחָיו (פרט לאח הצעיר יותם, שהצליח לברוח), ופנה אל אנשי שכם, שהיו ממשפחת אמו, בבקשה שימליכו אותו עליהם: "דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי כָל בַּעֲלֵי שְׁכֶם: מַה טּוֹב לָכֶם – הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל, אִם מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד? וּזְכַרְתֶּם כִּי עַצְמְכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי" (שופטים ט 2).

אבימלך נימק את דרישתו למלוך בייחוסו המשפחתי – היותו בנו של השופט המושיע, גדעון. אך באותה תקופה תפקיד המנהיג-השופט לא עבר בדרך כלל בירושה, והשופט היה נבחר באופן אישי. מלכות אבימלך בשכם נמשכה שנתיים והסתיימה בכישלון, ואולם היא מעידה שכבר בתקופה זו העדיפו בני העם שלטון רצוף של מלך ושושלתו על פני שלטונו הזמני של שופט.