סידור התפילה

סידור התפילה בישראל חי מאות שנים. כמו סבא זקן שלא איבד מנעוריו צועד אתנו הסידור, אוצר בתוכו את זיכרונות העם, את אמונותיו, את כאביו ואת כמיהותיו. מימי המקרא ועד לימינו אלה ממשיך הסידור ואוסף אל חיקו מכאובים, תפילות חדשות ורובדי שפה חדשים המציירים בתוכו את חייה של האומה. האם יש עוד ספר זקן-צעיר שכזה?

ההקשר ההיסטורי

התפילה, פניית האדם אל אלוהים, עתיקה היא: דמויות במקרא פנו אל אלוהים בתפילה; רוב ספר תהילים הוא תפילה לאלוהים. הסידור, כספר המייסד סדר תפילה קבוע ואחיד, החל להתגבש בתקופת בית שני, עת עבודת האלוהים החלה לעבור מהמקדש בירושלים אל הקהילה, מהקרבת קורבנות להתכנסות שביסודה לימוד תורה וקריאה של טקסטים מקודשים.

כמה שלבים להתגבשות הסידור: סדרי התפילה החלו להתגבש בתקופת התנאים. בשלב זה נוצקו בעיקר המסגרות החיצוניות הקובעות את זמני התפילות ואת תוכניהן העיקריים. בתקופת האמוראים התרחב העיסוק במסגרות המחייבות לתפילה ובתוכן. בתקופה זו נקבעו גם מאפיינים טקסטואליים כלליים להיות לעמוד השדרה של ברכות התפילה, בעיקר נוסחאות הפתיחה והחיתום של הברכות, ואילו תוכן הברכות נותר גמיש. בתקופה זו התגבשו בבבל ובישראל נוסחי תפילה ומנהגים, ואפשר כבר לראות הבדלים בנוסח ובמנהג בין שני המרכזים.

את הסידור הראשון כתב בבבל הרב עמרם גאון בתקופת הגאונים, בשלהי המאה התשיעית. הסידור נכתב כתשובה לבקשתם של בני אחת מקהילות ספרד, אשר ביקשו שישלח להם את נוסח התפילות שיש להתפלל.

בסידור מופיעות תפילות החול, קריאת שמע על המיטה, תפילות השבת והמועדים, הגדה של פסח וברכות ותפילות באירועים מיוחדים – ברית מילה, אדם היוצא לדרך, סדר סליחות ועוד. את הסידור מלווים דברי הסבר והוראות הלכתיות. לצד נוסח זה התקיים גם המנהג הארץ-ישראלי, אך רדיפות היהודים בידי הצלבנים וגירושם מן הארץ גרמו לנוסח הארץ-ישראלי להיטמע בין נוסחים אחרים, ואפשר למצוא ביטויים שלו בנוסח אשכנז ובנוסח בני קהילות איטליה ויוון.

לאורך הדורות נוצרו נוסחי תפילה רבים במרכזים שונים של היהדות ברחבי העולם. הנוסחים הבולטים כיום בבתי הכנסת הם נוסח עדות המזרח המבוסס על נוסח יהודי ספרד לפני גירושם, ונוסח אשכנז. בנוסח אשכנז חלה התפתחות חשובה בתולדות הסידור – המאבק בין חסידים למתנגדים הוליד פיצול בנוסחים. הנוסח המכונה "אשכנז" הוא נוסחם של המתנגדים והנוסח המכונה "ספרד" הוא הנוסח של החסידים.

הנושאים שסידור התפילה עוסק בהם משותפים, בדרך כלל, לכל סידורי התפילה. אף על פי כן, לסידור מאפיינים ייחודיים, הן מבחינת הנוסח הן מבחינת התכנים. החטיבות המרכזיות בסידור הן תפילות היום-יום ותפילות המועדים – ברכות הנאמרות לאורך היום ובמועדים מיוחדים.

לאורך הדורות נוספו מיני תוספות לנוסחי הסידור, כל קהילה על פי טעמה. כך נמצא בחלק מהנוסחים זמירות שבת, מסכת אבות, עיקרי אמונה, דברי מוסר ועוד. גם הקהילות הלא אורתודוכסיות שינו חלק מהתפילות והוסיפו תפילות משלהן.

לעתים אירועים היסטוריים הם שהביאו להכנסת תפילה מסוימת לסידור. בדורנו אירע כך בשנות הקמת המדינה – עם ייסוד "התפילה לשלום המדינה". במקצת מהסידורים נוסף סדר תפילה מיוחד ליום העצמאות וליום ירושלים.

הסידור הוא אחד הספרים המשפיעים ביותר על היהדות בכלל ועל היהודי בפרט והוא חלק מחייו של כל יהודי מאמין. המילים שאומרים המתפללים מדי יום מבטאות מגוון תפיסות ואמונות, שביטוין בתפילה מביא את המתפלל להטמיען, אף אם אין הוא מודע לכך.

במהלך הדורות נוצרו מאות רבות של מהדורות סידור. לא פעם מהדורה חדשה נועדה להביא בשורה חדשה. לעתים המהדורה מחדשת בתוכן ולעתים בצורה. לעתים שינוי הגופן בלבד נושא עמו מסר של חידוש, ולעתים החידוש מתבטא בהוספת חטיבת תוכן שלמה לסידור.

מתוך הכרה בחשיבותו של הסידור, הן מבחינה דתית הן מבחינה תרבותית, גם בימינו רואות אור מהדורות רבות שלהן דגשים ייחודיים. דוגמה לכך הוא הסידור שהוציאה לאור התנועה ליהדות מתקדמת בשנת 1981 – עבודה שבלב. סידור זה מבטא את תפיסותיה של התנועה, ויש בו שינויים בנוסח המבטאים שוויון בין כל בני האדם ובין המינים, השמטות של אזכורים לבניין בית המקדש ואזכורים של קטעי שירה והגות מודרניים.

סידור אחר שיצא לאור בשנים האחרונות הוא סידור אבי חי הבא לתווך בין הסידור לבין הקהל הישראלי. בסידור ביאורים, מבואות כלליים ומאמרי העשרה רבים. לסידור יש גם מהדורה באינטרנט ובה הרחבות נוספות.

אלבוגן, יצחק משה (1988). התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית. תל אביב: דביר.
סידור אבי חי, סידור עם ביאורים נרחבים מאת אביגדור שנאן.