האם צבא צריך תחנת רדיו?

לפני 67 שנה הוקמה תחנה הרדיו הצבאי בישראל, היא גלי צה"ל. מדינה שבין כלי התקשורת המובילים שלה אפשר למצוא תחנת רדיו שהכתבים שלה הם חיילים במדים, שהמנהל שלה הוא מפקד הממונה על ידי שר הבטחון ואולפני השידור שלה הם למעשה בסיס קטן בלב שכונת מגורים, היא תופעה ייחודית בעולם. כיצד זה קרה שדווקא בישראל אחד מגופי התקשורת המובלים שייך לצבא?

בשעת אחר הצהריים של יום ראשון, 24 בספטמבר שנת 1950 נשמעה במקלטי הרדיו בישראל תקיעת חצוצרה ולאחריה קולו של ראש הממשלה ושר הבטחון. דוד בן-גוריון פתח את שידורי צבא ההגנה לישראל והציג למאזינים את מטרות התחנה. האחת, שתהווה מכשיר לגיוס כוחות סדיר ומילואים במידת הצורך, והשניה, והחשובה מביניהן, שתהווה אמצעי לחינוך הנוער והעם.
בן-גוריון ראה בצה"ל כצבא שונה מצבאות אחרים, כזה שתפקידו לא מתמצה רק בשדה הקרב אלא עליו להוות גם גוף חינוכי ולהשתתף במאמץ ל'קיבוץ הגלויות', כלומר לחינוך העולים החדשים. גלי צה"ל הוקמה בשנות השיא של העליה הגדולה, ונועדה לשמש כחוד החנית במאבק זה.

אולפן השידור הוקם בכיתה בבית ספר נטוש ברמת גן. סדר הכוחות של התחנה כלל שלושה אנשי קבע ועשרה חיילים בשירות סדיר. התחנה שידרה כשלוש שעות בכל יום, והמאזינים לה יכלו ליהנות מהרבה מוזיקה קלאסית. בלוח השידורים של אותם ימים אפשר למצוא תכניות שפונות גם לקהל הצעיר כמו "המחנה רוקד" או "מוזיקה לשעת השק"ם" (שק"ם – שרות קנטינות ומזנונים). התכנית "ד"ש עם שיר" הייתה פופולארית במיוחד, במסגרתה הוקלטו חיילים וחיילות המוסרים דרישות שלום למשפחותיהם וגם מקדישים שיר לאהובותיהם ואהוביהם.

במשך השנים התברר כי לתחנה יש כמה יתרונות על תחנת הרדיו המתחרה 'קול ישראל', שכן במלחמות ואירועים בטחוניים החיילים-כתבים של גלי צה"ל יכולים להביא בקלות רבה יותר את הקולות מהשטח. כך היה בעת מלחמת ששת הימים כשכתבי התחנה היו הראשונים להביא את הקולות מכיבוש העיר העתיקה והכותל. לאחר הנצחון המזהיר זכה צה"ל להערצה שלא ידע לפני כן, וגם התחנה זכתה לקהל מאזינים שלא ידעה עד אז. התחנה ביססה את עצמה כגוף מוביל בתרבות בישראל, ושיוותה לעצמה תדמית צעירה ומעודכנת. יש הזוקפים לזכותה אף את חדירתן של מוזיקת הפופ והרוק לתרבות המקומית.

שידורי האקטואליה של התחנה ניצבו תמיד בלב מחלוקת ציבורית. במלחמת לבנון הראשונה לדוגמא, דרש הרמטכ"ל שכתבי התחנה יישרו קו עם הדרג הצבאי ועם מטרות המלחמה. הכתבים לעומת זאת, ביקשו להציג גם את הביקורת החברתית הרחבה על מהלכי המלחמה, והמחלוקת הביאה לצמצום שעות השידור של תכניות האקטואליה של התחנה ואף כמעט והביאה לסגירתה

"…(השידור) נועד לשמש בצבא מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי עזר תרבותי לקליטת עולים ולהנחלת הלשון, להקניית ידיעת הארץ ותולדות האומה, לליכוד שבטי ישראל, לחישול רצון לאומי ואחריות ממלכתית." דוד בן-גוריון פותח את שידורי גלי צה"

גלגל"צ

בשנת 1993 הוקמה תחנת בת לגלי צה"ל, היא גלגל"צ. התחנה הוקמה במימון של הרשות למלחמה בתאונות הדרכים ונועדה לשדר מוזיקה פופולארית ודיווחי תנועה. לימים זכתה התחנה להאזנה גבוהה אף יותר מתחנת האם. בשנים האחרונות ניצת ויכוח על אופי המוזיקה המשודרת בתחנה בטענהשקיים בה תת ייצוג של מוזיקה מזרחית.

מה דעתכם?

גם בעשורים האחרונים נעשו נסיונות לסגור את התחנה, משני טיעונים עיקריים – האחד כלכלי, מערכת הבטחון משקיעה מידי שנה כ-20 מליון ₪ במימונה; והטיעון השני הוא ערכי – תחנת שידור צבאית אינה יכולה להיות נאמנה גם למערכת לה היא כפופה וגם לעבודתה העיתונאית. כלומר, אם אנשיה פועלים כעיתונאים הם עלולים לבקר ולפגוע בצה"ל, ואם הם פועלים כחיילים מגוייסים הם אינם יכולים להיות נאמניםלתפקידם כעיתונאים. מה דעתכם?