הקמת בנק ישראל

לאחר שהשיגה את עצמאותה המדינית, ביקשה לעצמה מדינת ישראל עצמאות לא פחות חשובה – עצמאות כלכלית. אזרחי המדינה ידעו היטב שכל מדינה זקוקה לבנק מרכזי משלה, שינפיק את המטבע העצמאי שלה ויסייע בהתוויית דרכה הכלכלית. כיצד הוקם בנק ישראל? מה היה תפקידו? ולמה הועבר טקס החניכה שלו ממלון המלך דוד המפואר לאולם קטן וצנוע?

הקמת בנק מרכזי איננה עניין של מה בכך. זו משימה שתיקח זמן. ומה בינתיים? הרי אי אפשר להמשיך לשלם במכולת, במגרש הכדורגל או אף ב'שוק השחור' בכסף של השלטון הזר שכבר לא קיים. לשמחת כולם, כמו שאר מוסדות המדינה, גם בנק עברי כבר היה קיים – בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי. לא היה זה בנק ממלכתי של המדינה, אבל די בו כדי לשמש באופן זמני בנק מרכזי.

בשל מחסור במתקנים מתאימים הנפיק הבנק את השטרות של המדינה החדשה בניו-יורק, ומאחר שבעת הנפקתם אפילו שם המדינה החדשה לא היה ידוע, נכתבו עליהם המילים 'לירה ארץ ישראלית', כשם המטבע שהיה קיים בארץ ישראל לפני קום המדינה.

הממשלה הראשונה החליטה להטיל את הקמת הבנק המרכזי על שני כלכלנים בעלי שיעור קומה – אליעזר זיגפריד הופיין, בנקאי ועולה ותיק מהולנד, ודוד הורוביץ, שבצעירותו היה ממייסדי השומר הצעיר ואחר כך מהכלכלנים הבולטים בישראל. הופיין והורוביץ נפגשו עם מומחים, קראו מחקרים וניתחו שווקים. לאחר עבודה מאומצת הגישו טיוטה ראשונה של חוק הקמת בנק ישראל. ההצעה אושרה בכנסת ללא התנגדות (אירוע נדיר ביותר באותם ימים). אחרי עוד כמה גלגולים החוק אושר בכנסת, באוגוסט 1954 .הוא קבע כי תפקידו של בנק ישראל יהיה 'לנהל, להסדיר ולכוון את מערכת המטבע וכן להסדיר ולכוון את מערכת האשראי והבנקאות בישראל, בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה'.

לנגיד הראשון של הבנק נבחר הורוביץ עצמו. אם כן, מטבע – יש, חוק – יש, נגיד – יש. כל מה שנותר כעת הוא טקס רשמי לחנוכת הבנק. הטקס נקבע ל-30.11.1954 ,ו-250 איש הוזמנו למלון המלך דוד רב הפאר וההדר. אבל, כמה ימים לפני הטקס התקבלו אצל נגיד הבנק המיועד, נשיא המדינה בן-צבי ומבקר המדינה, מכתבים מטעם ארגון 'שורת המתנדבים', שהוקם בתחילת שנות החמישים ונודע במאבקים שניהל בעוולות חברתיות ובשחיתות שלטונית. הארגון דרש לא לערוך 'מסיבת פאר'. "תנועתנו מתייחסת ברצינות אל כל מה שנאמר בצדק על ידי החוגים הרשמיים בדבר הורדת רמת החיים, הסתפקות במועט וצמצום הצריכה… אי לזאת מבקשים אנו להסב את תשומת לבך לכך שפתיחתו של הבנק הממלכתי בסימן הרע של בזבוז כספי ציבור, עתידה לתרום את תרומתה המפוקפקת להורדה נוספת של המוראל הציבורי".

הורוביץ דחה את הבקשה. הוא טען כי לאירוע כזה יש חשיבות ציבורית נרחבת, ועוד – לאירוע הוזמנה "ארוחה סטנדרטית בלבד". ואולם, בשל לחץ ציבורי נוסף, החליטה הנהלת הבנק לבסוף להעביר את הטקס ממלון המלך דוד אל אולם הבנק המיועד ברחוב יפו בירושלים. למחרת המסיבה, ב-1 בדצמבר 1954 ,החל לפעול באופן רשמי בנק ישראל. ביום חנוכת הבנק הוצא לשוק הישראלי גם מטבע חדש של 100 פרוטה, ועליו השנה תשי"ד.

"ידענו, כי במשך תקופה ידועה אי אפשר לה לא"י שתיבנה בלי כסף, בלי רכוש, אף גם בלי רכושניות." – בן גוריון, עיתון דבר, 22.8.1929

הידעת?

מאז ומתמיד היתה התמונה המודפסת על שטרות הכסף מוקד לוויכוח ציבורי. ב-1927 ,כששלטון המנדט הנפיק לראשונה מטבע מקומי, "לירה ארץ ישראלית", הודפסו על השטרות תמונות המקומות הקדושים לשלוש הדתות, כדי למנוע חיכוכים. השטרות הישראליים הראשונים לא נשאו תמונות, ולאחריהם יצאו שטרות עם תמונות נופים. בסוף שנות החמישים יצאו שטרות עם דמויות חלוצים ופועלים. בסוף שנות השישים יצאה סדרת האישים הראשונה, שכללה את תמונות איינשטיין, הרצל וביאליק. לאחרונה קמה מחאה על אי-ייצוג של נשים ושל דמויות מיהדות ארצות האיסלם על שטרות ישראליים

שאלה לדיון

לקראת אירועי חגיגות השבעים למדינת ישראל רבים הקולות הקוראים להסתפק בחגיגות צנועות ולהעביר את הכסף הנותר לאוכלוסיות ולמוסדות המשוועים לתקציבים. מה דעתכם?