חוק שירות הביטחון – החוק שמאיים על יציבות הממשלות

השבוע לפני 68 שנים אושר בכנסת "חוק שירות ביטחון, תש"י", הקובע, בין השאר, מי מאזרחי המדינה חייב בגיוס. החוק עמד בליבו של דיון ציבורי סוער, שנמשך עד היום.

גיוס נשים

חוק שירות בטחון שנחקק בכנסת ב-8 בספטמבר 1949 קבע כי כל אזרח בן 18 חייב בגיוס לצה"ל – גברים וגם נשים, בתנאים שונים מעט. בכך היה צה"ל לצבא הראשון בעולם שגייס נשים בגיוס חובה. אין זה מקרה – החוק שיקף מציאות בת עשרות שנים, בהן נאבקו נשים עבריות על חובתן לשאת נשק ואף אחזו בנשק באופן מעשי. כמעט מאז ראשית הציונות הורכב כח המגן העברי גם מנשים ובמלחמת העצמאות מילאו נשים תפקידים רבים כולל תפקידי לחימה. בחוק בכל זאת נקבעו כמה סייגים לגיוס נשים: נקבע כי נשים נשואות, בהריון או שמגדלות ילדים פטורות משירות. סייג נוסף – נשים שמתנגדות מסיבה מצפונית או דתית לגיוס לא יחויבו בגיוס. הסייג האחרון ניתן לאחר מאבק ממושך של הציבור הדתי והחרדי שדרשו כי לנערות דתיות יינתן פטור מגיוס. לתפיסתם, הגיוס לצה"ל היווה איום על מחויבותן הדתית של נשים אלו. גם לאחר חקיקת החוק, לא נרגעו הרוחות – כשלוש שנים לאחר מכן חוקק 'חוק שירות לאומי' שקבע כי כל אדם הפטור משירות צבאי יידרש לעשות שירות לאומי. חוק זה, שמעולם לא נאכף, היה הגורם המרכזי לפרישת המפלגה החרדית מהממשלה השלישית (1953) והקדמת הבחירות.

גיוס חרדים

בעוד החוק נקט בלשון מפורשת בסוגית גיוס הנשים וקבע קריטריונים ברורים על פיהן נקבע מי תתגייס ומי תקבל פטור הרי לגברים לא נקבע כל קריטריון לפטור מיוחד וכל הגברים אמורים היו להתגייס. עם זאת הסמיך החוק את שר הבטחון לפטור כל אדם או אוכלוסיה שימצא לנכון. שר הבטחון היה אז דוד בן-גוריון, והוא מצא לנכון לדחות את שירותם של כמה מאות בחורי ישיבה שהוגדרו "עילויים", זאת בשל לחץ רבני הציבור החרדי בארץ ישראל שחששו כי גיוס יביא לחורבן עולם הישיבות שספג מכה אנושה בתקופת השואה. הפטור ניתן רק למאות תלמידים נבחרים, ובעשורים הראשונים לישראל שולבו חרדים רבים ביחידות צה"ל השונות. לאורך השנים הרחיבו שרי בטחון את הפטור עד שהיה הלכה למעשה לפטור גורף.

"… הצבא הוא המסגרת היחידה בארץ שבה נפגשים כשווים עם שווים ובתנאי חיים שווים יוצאי כל הגלויות, כל העדות, כל המעמדות. וכאן יש הזדמנות יחידה ויקרה לתקן את הפגימה הקשה ורבת המכשולים בחיינו הלאומיים: את ההתפצלות והמחיצות המרובות." דוד בן-גוריון, דברים בגמר קורס מפקדי מחלקות, 4.11.48

נקודה למחשבה

נשים מהוות שליש ממצבת הכוח הצבאי של ישראל. אולם לא כל תפקיד פתוח בפניהן, ועדת שגב שבדקה את נושא שילוב הנשים בצה"ל (2007 (קבעה קריטריונים ברורים לשילוב נשים ביחידות שדה, וכעקרון מנחה את רעיון "האדם הנכון במקום הנכון". כיום עומד אחוז המקצועות הפתוחים בפני נשים על %92 מכלל המקצועות בצה"ל.

מה דעתכם?

חוק שירות בטחון ביקש לתת ביטוי להיותו של צה"ל צבא העם. לפי תפיסה זו, הגיוס הכללי איננו תוצאה של צורך בטחוני בלבד, אלא נחוץ כדי לקיים את צה"ל ככור היתוך חברתי, מקום ממנו יוצאים אזרחים טובים ומועילים יותר לחברה. מה דעתכם לגבי תפיסה זו? האם הצליח החוק במטרתו?