חנוכת משכן הכנסת
לפני 53 שנה נחנך משכן הכנסת. מדוע לקח זמן רב כל כך עד שעברה הכנסת למשכן הקבע שלה? מהיכן מצאו את הכסף לבנייתה? כמה אדריכלים, מהנדסים ופועלים בנו את הכנסת? ומדוע נבחר דווקא שם זה לפרלמנט הישראלי?
העיתונאי יצחק שמואלי החליט לעשות לעצמו קיצור דרך. לאחר מסע קניות קצר בשוק מחנה יהודה, בשנות החמישים, החליט לעצור לרגע בכנסת. היא שכנה אז בבית פרומין הצנוע שבמרכז העיר, וירושלמים היו נכנסים ויוצאים ממנה כבדרך אגב. את שקיות הקניות הניח שמואלי על מעקה היציע שמעל המליאה והתיישב בשקט. לפתע קרסו השקיות ומלוא תכולתן נשפך אל תוך אולם המליאה. הבצלים, תפוחי האדמה ושאר הירקות, שהתגלגלו בינות רגלי חברי הכנסת, היו אולי בין הזרזים בהחלטה לבנות לכנסת משכן קבע, משכן ראוי לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. השבוע נחנך המשכן החדש.
ברור היה לכול שמדינת היהודים המכובדת לא יכלה להרשות לעצמה פרלמנט שגר בשכירות בבית צנוע ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. לאחר דיונים אין סוף
הוכרזה בשנת 1956 תחרות פומבית לתכנון משכן חדש לכנסת. בכירי האדריכלים התייחסו בבוז לתחרות. הם חשבו שזו תחרות סרק, שלמדינה אין כרגע כסף למשהו בסדר גודל מספק, ושממילא כל הצעה שיעבדו עליה תיזרק לפח ההיסטוריה. אבל אז, תשעה ימים לפני מועד סגירת התחרות, התברר פרט קטן וחשוב – ג'יימס רוטשילד נפטר, ובצוואתו הוריש סכום נכבד לבניית הכנסת. בעבור רוב האדריכלים כבר היה מאוחר מכדי להגיש הצעה רצינית בזמן.
יוסף קלרויין לא היה מהאדריכלים המוכרים בארץ, אבל היה איש חרוץ והגיש הצעות לכל תחרות שמצא. הוועדה שדנה בהצעות מצאה את ההצעה שלו כמתאימה ביותר, והיא הוכרזה כמנצחת. כה אכזבות היו ההצעות הנוספות עד שפרס שני אפילו לא חולק. לאחר פרסום ההצעה ברבים קם קול מחאה – אדריכלים רבים ואף איגוד האדריכלים אמרו כמעט פה אחד שהיא לא ראויה. בעיתון 'העולם הזה' זעקה הכותרת "השערורייה בבניין הכנסת", והועלו חששות לשיפוט קוי. הוחלט בצעד חסר תקדים להקים ועדת בדיקה.
כמעט שהוחלט לערוך תחרות חדשה, אך גם החלטה זו עוררה סערה, משום שתחרות כזו משמעותה דחייה
נוספת, ואז מי יודע מתי ואם בכלל יקום המשכן החדש. לבסוף הוחלט בכל זאת להתחיל את העבודות מיד, לפי התכנית של יוסף קלרויין. לאדריכל נאמר שראוי לו שייצא למסע התרשמות בפרלמנטים שונים ברחבי אירופה.
בעוד קלרויין סוקר פרלמנטים בעולם, בארץ החלו העבודות והוכנסו שינויים אדריכליים רבים בתכנון הכנסת. בשלב מסוים גם האדריכל הנודע דב כרמי נקרא לשבת על המדוכה, ויחד עם בנו, האדריכל רם כרמי, הציע עוד כמה "שינויים קלים", עד שקלרויין כמעט שלא הכיר בה את תכניתו המקורית. היו שטענו כי לאור השינויים הרבים שנכפו על קלרויין יש לערוך תחרות חדשה, אבל הבניין כבר היה בהקמה, וכולם היו כבר עייפים מהתגוששויות.
האדריכלים ויורשיהם מתווכחים עד היום לגבי השאלה מי אחז בסופו של דבר בעיפרון השרטוט שעל פיו נבנתה הכנסת, אם כי לכולם ברור שעל עיצוב הפנים ניצחה המעצבת הנודעת דורה גת. אם מדברים על קרדיט, חשוב להזכיר שהלכה למעשה את הכנסת בנו מאות פועלים שעבדו במשך שש שנים.
הכנסת נחנכה בטקס רב רושם. ארבעים וארבעה נציגים מפרלמנטים שונים בעולם נכחו בו, כמו גם ששת אלפים מוזמנים מישראל. בלט בהיעדרו ראש הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון שבשל הסירוב לתת לו לנאום העדיף להישאר בצריפו שבשדה בוקר. הדברים שאמרה בטקס דורותי דה-רוטשילד, אלמנת הלורד רוטשילד, ראוי שיהדהדו באוזנינו גם בימינו אלה: "אל נשלה את עצמנו. לא על פי סידור אולמותיה תידון הכנסת. גם לא על פי האבן שבה […] היא תתגלה כיאה לישראל רק מכוח חוכמתם הקיבוצית של האישים שנקראו לכהן בה."
אינני שייך לפסימיסטים השוללים את ערך הוויכוח בכנסת באשר ידוע מראש מה תאמר האופוזיציה ומה תענה הקואליציה… הרי יש ערך מחנך לוויכוחים אלה, באשר אני בטוח שהעם שומע להם ובוחן ודן… -בן גוריון, על שביתת הנשק, 1949
הידעת?
מבין כל נציגי הפרלמנטים בעולם זכה לכבוד הרב ביותר נציג הפרלמנט האיסלנדי, המייצג את הפרלמנט העתיק בעולם, בן למעלה מאלף שנה.
שאלה לדיון
מהו לדעתכם מעמד הכנסת כיום בחברה הישראלית?
