יעקב פיכמן

משורר עברי, מתרגם, עורך ומסאי, חי בשנים 1881 – 1958.

נולד בבסרביה שבדרום רוסיה. כילד למד לימודי קודש, אך גם הרבה לקרוא בספרות הרוסית ובספרות ההשכלה העברית. חייו היו רצופי נדודים בין מרכזי התרבות היהודיים הגדולים – ורשה, וילנה ואודסה. בכל מקום עסק בעבודה ספרותית – בכתיבת שירה ובביקורת ספרותית, בעריכה ובתרגום.
לארץ ישראל הגיע לראשונה ב-1912, אך התיישב בה דרך קבע רק ב-1925. גם כאן עסק בכתיבה. הוא ערך ופרסם סדרת כל כתבי של יוצרים שונים (למשל: חיים נחמן ביאליק – חייו ומעשיו) וכתב מבואות לספריהם ודברי הערכה על כתיבתם.

שירתו היא לירית בעיקרה, והוא מרבה לתאר בה את הטבע ואת הנוף. המעבר לארץ ישראל מוצג אף הוא כמעבר מנוף אל נוף.
הישגו העיקרי הוא בתחום הביקורת, אולם הוא הרבה לעסוק בספרות ילדים ובמלאכת התרגום.
יצירתו המגוונת כונסה באוסף "כתבי יעקב פיכמן".