שיר השירים פרק ה'

מגילת שיר השירים בולטת – בגילויי התשוקה והאירוטיקה שבה –  בזרותה ובייחודה מיתר חלקי הקאנון המקראי, אך למרות (ואולי דווקא בזכות) זאת היא זוכה למקום של כבוד כטקסט מרכזי בליל שבת ובפסח.

בתכנית קראנו ופירשנו את המפגש האירוטי המפוספס בפרק ה' – בין הריגוש העז והעשיר של ה'לפני' להכאה-על-חטא והענישה האלימה של 'האחרי', נעדר המפגש הממשי בין זוג האוהבים. האם זה טבעה של ההתאהבות? האם היא אכן 'מחלה' הנועדה בהכרח להיגמר בפספוס ובאלימות?

מקור נלמד: שיר השירים ה ב-יא

משתתפים: ד"ר אריאל הירשפלד, פרופ' משה אידל

ב אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.  גפָּשַׁטְתִּי אֶת-כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת-רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם. ד דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.הקַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ-מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל. ו פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.ז מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת-רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. ח הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם  אִם-תִּמְצְאוּ אֶת-דּוֹדִי מַה-תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. ט מַה-דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים  מַה-דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ.י דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. יא רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.