למה הוציאו את ר' ירמיה מבית המדרש?

האולם סוער וגועש, פלוני מעלה הצעה, אלמוני שולל בתוקף. מנסים הצעה חדשה, הרוב מתנגדים, המיעוט מתעקש. לאט לאט נוצרת הסכמה, הקולות נרגעים.

אחד, בירכתיים, מעלה תהייה. דממה משתררת.

ר' ירמיה! החוצה!

למה הוציאו את ר' ירמיה?

התיאור של סילוקו של רבי ירמיה מבית המדרש מתואר בתלמוד בקיצור רב. חכמים בבית המדרש קבעו שגוזל שנמצא במרחק של 50 אמה משובך שייך לבעל השובך הסמוך לו. ר' ירמיה שאל: מה עם הגוזל יימצא כאשר רגלו האחת בתוך 50 אמה ורגלו האחרת מחוץ? 'ועל דא אפקוהו מבית המדרש' (על זה הוציאוהו מבית המדרש).

כיצד בדיוק התרחשה הדרמה אפשר רק לדמיין, אבל השאלה זועקת – מדוע הוצא ר' ירמיה? מה בדבריו היה מעבר ליכולת ההכלה הפנטנסטית של בית המדרש התלמודי, בית מדרש שאין שני לו במגוון הדעות שהושמעו בו?

היטפלות לזוטות? התייחסות למקרה תיאוריטי בלבד? כבר מצאנו דיונים תלמודיים שעוסקים במקרים בלתי סבירים לחלוטין, דיונים שכל תכליתם תיאוריטית.

כשעוקבים אחר שאלות שונות ששאל ר' ירמיה מגלים קו אחד – השאלות מאתגרות את הנסיון של חכמי התלמוד לקבוע אמות מידה מדוייקות, להציג כללים גורפים.

מה קומם את ר' ירמיה בגישה שכזו?

האם מערכת חוקית כלשהי יכולה להימלט מהגדרה מדוייקת של כללים (למרות מורכבותה של המציאות?)

האם, למשל, ספר החוקים הישראלי יספוג ביקורת דומה מר' ירמיה?

ועוד – האם בעולמם של חכמים לא קיים חופש ביטוי?

פנינו וקיבלנו התייחסות ל'פרשת ר' ירמיה' מארבעה כותבים. 

פרופ' זאב ספראי כותב על המחלוקת שבין ר' ירמיה לחכמים, ובוחן את הדברים גם ביחס לימינו:

"דרכה של היהדות לדורותיה ברורה. להערכתי זו דרך נכונה, אבל יש לה מחיר כבד של אובדן הספונטניות, וצריך להכיר בכך. ייתכן שבדורות האחרונים קצת הגזמנו בפיתוח הפרטים, והפרנו את האיזון בין הספונטניות הדתית לבין הפרטים. כמובן שנוכל להעריך את הדברים טוב יותר רק בעוד מספר דורות, אך, כאיש דתי, אני חש שהוצאנו את דעתו של רבי ירמיה כליל מבית המדרש והרחקנו לכת בהעדפת הפרטים. מי שכיום ילך בדרכו של ר' ירמיה יוקע לעולמים."

פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' למתמטיקה, מעלה אפשרות שהתעקשותו של ר' ירמיה אכן נובעת מתוך דרישה לחידוד ההגדרות:

"בעיני ר' ירמיה הוא "המתמטיקאי התלמודי". אני דווקא מזדהה עם התעקשותו לחידוד הניסוחים ולהגדרה מדויקת של מושגים. שאלתו על גוזל שאחת מרגליו בתוך תחום חמישים אמה משובך והשנייה מחוץ לתחום חמישים אמה נראית כקטנונית, ואולי אף קנטרנית, אולם יש בכוחה להבהיר האם חמישים אמה הוא אומדן או הערכה מדויקת. לכן אני דווקא מוחה על זריקתו מבית המדרש!"

חגית ברטוב, מנהלת אתר מדרשת, רוצה לראות בסיפור ר' ירמיה מטאפורה המתארת את הנסיון של חכמים לשלוט בכאוס שבחייו של האדם בעזרת חוקים, נסיון שר' ירמיה מתנגד לו:

"בדרשה קצת פראית, הייתי רוצה לראות בגוזל שנפל מהקן מטפורה לבני האדם, שאחרי הכול יודעים שגם הם כמו הגוזל, נתונים לכוחות עצומים שאינם בשליטתם, גם הם פעמים רבות נופלים ממקומם הבטוח, אל הלא נודע הנורא והמייאש".

ד"ר רמי ריינר הפנה אותנו למאמר שכתב משכבר. המאמר עוסק בהומור בתלמוד. האם סוגיית ר' ירמיה מבטאת נסיון של ר' ירמיה להציג סאטירה חריפה על בית המדרש?