מגוון משפחות בחברה הישראלית
המלצות קריאה וצפייה
החברה הישראלית כיום כוללת מבנים משפחתיים מגוונים מאוד. פריט זה כולל המלצות למקורות שיכולים לשמש אותנו בבואנו לדון במוסד המשפחה, ושאלות נלוות לדיון.
הקדמה
התרבות היהודית-ישראלית, כמו כל תרבות, באה לידי ביטוי גם במבנים המשפחתיים המקובלים בה.
כמו בכל תרבות קדומה, גם במקורות היהודיים המסורתיים אין התייחסות למודלים המשפחתיים המגוונים הקיימים כיום בחברה הישראלית. אבל המקצוע תרבות יהודית-ישראלית עוסק בתרבות שלנו מאז ועד היום, וכיום אנחנו חיים במציאות אחרת.
החברה הישראלית כיום כוללת מבנים משפחתיים מגוונים מאוד, וביניהם: אבא, אימא וילדים; אבא ואימא גרושים וילדיהם; שני אבות וילדיהם; שתי אימהות וילדיהן; הורות משותפת של הורים שמלכתחילה הביאו את ילדיהם במערכת שלא הייתה זוגית; משפחות יחידניות של אם וילדיה או אב וילדיו; משפחות מרובות ילדים ומשפחות עם ילד אחד; הורים שמגדלים ילדים ביולוגיים והורים שמגדלים ילדים שאומצו באהבה רבה.
לפניכם המלצות, המותאמות לשכבות גיל שונות, למקורות שיכולים לשמש אותנו בבואנו לדון במוסד המשפחה, ושאלות נלוות לדיון. שלבו אותם במקום שנראה לכם נכון לעשות כן – הן בשיעורי חינוך והן בשיעורי תרבות יהודית-ישראלית.
כיתות א-ב
לכל המשפחות המגוונות שאנחנו מוצאים בחברה הישראלית יש כמה דברים משותפים: לבני המשפחה יש תחושה של שייכות זה לזה, וכולם רוצים שיקבלו אותם כפי שהם ברוח הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח).
לקראת יום המשפחה, או לקראת הוראת נושא המשפחה והקהילה במסגרת שיעורי תרבות יהודית-ישראלית לכיתה ב, אנו ממליצים להביא לכיתה ספר מתוך הספרים הרבים שעוסקים במשפחות השונות הקיימות בחברה הישראלית. לפניכם דוגמה לשני ספרים:
לפניכם עמודים לדוגמה מתוך ספרה של ענת ג'ורג'י, "המשפחות של שושו" (איורים: שחר לבוביץ'):
לפניכם עמודים לדוגמה מתוך ספרו של חן גליקמן שבתאי, "משפחות פארק הירקון" (איורים: יעל פושקין):
שאלות לדיון בכיתה לאחר הקראת הספר בו תבחרו:
- קראו את הסיפור והתבוננו בתמונות – האם יש קטע או תמונה שבהם המשפחה עסוקה בפעילות שגם המשפחה שלכם נוהגת לעשות? האם יש תמונה שבה הפעילות נראית לכם מהנה במיוחד?
- מה משותף לכל המשפחות שמופיעות בספר? [למורה: כל המשפחות מוצגות בפעילות משותפת, ניתן להבחין בביטויים של אהבה, נראה שבני המשפחה מרגישים שייכים זה לזה…]
- מה ההבדלים בין המשפחות? האם יש ילדים שמכירים סוגים נוספים של משפחות שלא מופיעים בתמונות?
- אז אם יש כל כך הרבה משפחות שונות… מהי בעצם משפחה? [למורה: יש לנסות להגיע יחד להגדרה עם התלמידים מהי משפחה].
כיתות ג-ו
כל הילדים, לא חשוב מאיזו משפחה הם מגיעים, רוצים שיתייחסו אליהם ברוח הביטוי "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (סדר נזיקין, מסכת אבות ב, יג).
נציג לתלמידים את הריאיון עם אור, מתמודד בתוכנית "הכוכב הבא". אור מספר על ההתמודדות שלו כילד עם המציאות המשפחתית של שני אבות:
שאלות לדיון בכיתה:
- עם איזה קושי מתמודד אור? האם זהו קושי פנימי שלו או קושי שנובע מהחברה הסובבת אותו? האם ניתן להפריד בין השניים? איזו תחושה זו לדעתכם לחיות עם סוד שמרגישים צורך להסתיר מאחרים?
- האם בעימותים בין ילדים בבית הספר אתם שומעים לפעמים שילדים מטיחים זה בזה את השוני ביניהם? מה אתם מרגישים כלפי זה? [למורה: 1. חשוב שהמחנכת/יועצת תעביר את השיעור כי בכיתה יושבים ילדים שנמצאים או היו באחד הצדדים או בשניהם – המטיחים או המוטחים. 2. הכוונה לשוני מכל סוג. לדוגמה: שוני בהעדפות ביחס למה שמקובל להגדיר כנורמלי: בת שמעדיפה לשחק כדורגל | ילד שלא אוהב את המוזיקה שרוב הילדים אוהבים | שונות במראה חיצוני – ילד שמרכיב משקפיים, ילדה עם עודף משקל… | שונות במידת הוותיקות בארץ – ילד שהוא עולה חדש או הוריו עולים חדשים ויש לו מבטא | שונות ביכולות לימודיות, ועוד ועוד].
- בסרטון עולה האמירה לפיה כל אחד רוצה להיות ב"נורמל", כלומר להיות רגיל. האם יש דבר כזה?
- נלמד את הביטוי "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (סדר נזיקין, מסכת אבות ב, יג). ניתן לעיין בפירושו של אביגדור שנאן למשנה.
● אילו חבריו של אור בבית הספר היו מתנהלים על פי הביטוי הזה, האם אור היה עדיין צריך להסתיר את האמת?
לסיום, אפשר להקרין את השיר של הראל סקעת מתוך ילדי בית העץ:
כיתות ז-יב
בגילאים אלו אפשר לקיים דיון על התרומה של המגוון לחברה הישראלית. אפשר ורצוי לשוחח במפורש על כך שבעבר, במסורת היהודית ובמסורות ובתרבויות אחרות, סוגים מגוונים של משפחות לא היו דבר מקובל, ומן הסתם היו מעוררים התנגדות בקרב אנשי התקופה. אפשר לדון בדברים נוספים שהיו מקובלים בעבר, וכיום לא היינו בהכרח רוצים שיהיו חלק מהתרבות שלנו.
מומלץ לצפות בתוכנית "סליחה על השאלה", בפרק על ילדים שגדלו במשפחות של הורים להט"בים. הילדים עונים על שאלות שבוודאי מסקרנות רבים שאינם באים ממשפחות כאלו. התייחסו לשאלות לדיון שמופיעות בהמשך.
- שאלו את התלמידים: אילו היו צריכים לתכנן שיעור על משפחות מסוגים שונים, אילו שאלות לדיון היו מעלים על בסיס הפרק שבו צפו, או אילו סוגיות עולות מתוך הפרק.
- אפשרות אחרת: להעלות מושגים שעולים בפרק ולנסות לדון בהם – האם יש דבר כזה "רגיל"? למה חשוב להיות "כמו כולם"? באילו היבטים נוספים בחיים שלנו, מלבד המבנה המשפחתי, יש מקום למושגים של "רגיל" ו"כמו כולם"? ומה ההשלכות של המושגים האלו על התרבות והחברה שבה אנו חיים?
- הראו שוב את הקטע שמתחיל בדקה 10:55 על הבחור שנאלץ לעבור בית ספר בגלל הצקות של תלמידים. כשנכנס לבית הספר החדש, הציג מייד את המציאות המשפחתית שלו. באיזה אופן נכון יותר, לדעתכם, להתמודד עם שונוּת מול החברה, ומדוע?
- אפשר לנהל דיון גם על המקום של מצעדי הגאווה בתרבות הישראלית תוך התייחסות לחלק בתוכנית שבו משוחחים על המצעדים האלה.
להרחבת הנושא, תוכלו להשמיע בכיתה את השיר "כך ברא אותך הטבע" שכתב ארז הלוי. השתמשו בניתוח של דויד פרץ לשיר ("על השיר").