13 תוצאות
הביטי אחורה, הביטי קדימה. שם את קיימת
מסע בעקבות חוני המעגל. סרט מאת אור אזולאי.
אדם ועולמו: מבוא לספרות האגדה. שיעור 4 - ספרות בית הכנסת
ההרצאה עוסקת בספרות שהייתה חלק מהפעילות בבית הכנסת - תפילה, תרגום, דרשה ופיוט. הרצאה זו הנה הרביעית בסדרת הרצאות מבוא לספרות האגדה של פרופ' אביגדור שנאן. ההרצאות נאמרו במסגרת תכנית אבני פינה של האוניברסיטה העברית.
הרקע המדיני ופעילותו של רב בבבל: פעילותו של רב נגד השפעת דת מזדא
מאמר זה עוקב אחרי פעילותו של רב בתחומי ההנהגה הדתית על רקע עלייתה של שושלת חדשה לשלטון בפרס, ומתאר בקווים כלליים את המצב הפוליטי-הדתי שנתהווה בבבל בימי פעילותו הציבורית של רב בשנים 247-219, ואת תגובותיו המשוערות של הציבור היהודי בבבל, על יסוד עיון בכמה מדבריו של רב, שנאמרו על ידו בציבור בבבל.
סוגיה על הדלקת נר חנוכה
לימוד סוגיה דרך הדלקת הנרות בחנוכה - כמה נרות בכל יום. המערך משלב לימוד עצמי מונחה של התלמידים בדיון משותף על הסוגיה והמבנה שלה.
לימוד מבנה דף תלמוד
פעילות השוואה בין מבנה דף תלמוד בעל טקסט מרכזי ופירושים ודיונים הסובבים אותו, לעומת כתבה באינטרנט בה הטקסט המרכזי מופיע ראשון והתגובות נכתבות בסוף.
דורות האמוראים בארץ ישראל ובבבל
טבלה ובה רשימה של דורות האמוראים בבבל ובארץ ישראל.
מפת אמוראי ארץ ישראל
מפה מתקופת האמוראים המציגה את חכמי ארץ ישראל בתקופת התלמוד ומציגה את מקום פעילותם.
בית הלל ובית שמאי. הרשע והכסיל
הקטע עוסק בקביעה התלמודית המאפשרת לנהוג או כבית הלל או כבית שמאי, ואומרת כי מי שבוחר דווקא את הפסיקות המקלות של שני הצדדים או את הפסיקות המחמירות שלהם, הוא רשע או כסיל.
גבולות נעים ומעומעמים - התהליך המדרשי בין יצירה לחשיפה
מאמר הבוחן את נושא עולם המדרש של חז"ל בכללותו, בהגדרת מושג המדרש ובחינת גבולותיו.
על מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי
בית שמאי ובית הלל מייצגים שתי אסכולות שרווחו בימי בית שני. גישתו של שמאי שמרנית ובלתי מתפשרת בעוד גישתו של הלל נוטה לפרגמטיזם. לפניכם סרטון קצר המתאר את ההבדלים בין השיטות.
מהם נזקי גוף ואיך הם מוגדרים במשפט הישראלי
בסרט הקצר (5 דקות) מסביר עו"ד דותן לינדנברג מהו נזק גוף ומהן התרופות המשפטיות לפיצוי על נזקים כאלו.
למה הוצא ר' ירמיה מבית המדרש?
ר' ירמיה איתגר את בית המדרש. מה המשמעות של מעשיו היום? ארבעה כותבים מתייחסים לשאלה.
אמוראים
כינוי לחכמים שפעלו בבבל ובארץ ישראל במאות 5-3 לספירה ויצרו את התלמודים הבבלי והירושלמי.