39 תוצאות

סידור תוצאות לפי

ראשיתה של גלות בבל : פרק באסטרטגיית השרדות של מיעוט גולה

המאמר עוסק בשאלה כיצד שרדה גלות בבל כקהילה יהודית. התשובה לשאלה ניתנת תוך דיון בארגון הפנימי של הקהילה ובמבנה הכלכלי. הדיון מביא נתונים רבים ממקורות מקראיים וחוץ מקראיים על הקיום היהודי בגולת בבל.

פוסטאט (קהיר העתיקה)

המידע בדף זה עוסק בעיר פוסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים, ביהודים שחיו בה, בבית הכנסת בן-עזרא ובגניזת קהיר.

מנהגיו של חג הסיגד

חג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, חל בתאריך כ"ט בחשוון. בטקסט זה מתוארים מנהגי החג.

מולאי חסאן, חסיד אומות העולם (1873-1894)

בתקופת מלכותו של מולאי חסאן לא חל למעשה כל שינוי יסודי לטובה במצבה של הקהילה היהודית במרוקו, אולם הוא נודע באהבתו ובקרבתו אל היהודים עד שזכה בפיהם לתואר "חסיד אומות העולם". יד השלטון המרכזי לא הגיעה לכל מקום, ונמשכו מעשי גזל והתעוללויות של המושלים המקומיים.

מולאי סלימאן החסיד (1822 - 1792)

על הקהילה היהודית במרוקו בתקופת שלטונו של מולאי סלימאן, שזכה לכינוי "המלך החסיד".

מדוע עלו יהודי עיראק לישראל?

מאז ימי בית ראשון התקיימה זיקה עמוקה בין יהודי עיראק לארץ ישראל אבל עדיין נותרו בעיראק. המאמר מנתח את משמעות ארץ ישראל עבור הקהילה היהודית בעיראק.

יהודי בגדאד המודרנית

מאמר הסוקר את קהילת בגדד העתיקה

חג הסיגד

חג הסיגְד חל בכל שנה בתאריך כ"ט בחשוון, והוא מועד מרכזי בלוח השנה של יהודי אתיופיה. שני רעיונות מרכזיים עומדים בבסיסו של החג: חידוש הברית בין עם ישראל לבין ה' והגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.

חג הסיגד והמקרא

לחג הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה, שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני בתורה, ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה. מהו הקשר בין מקורות מקראיים אלו לרעיונותיו של החג?

התנועה המסורתית

תיאור שורשיה ופעילותיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) בישראל

הרובע היהודי

לפני האמנסיפציה היו היהודים ברוב ארצות התפוצה, במזרח כמו במערב, מוגבלים בבחירת מקומות מגוריהם והיו חייבים לגור במקומות שהוקצו להם על פי החוק.

הרב מיכאל מרמור - התנועה ליהדות מתקדמת

על עקרונות התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית), על הסיבה שהחליט להשתייך אליה, על התנועה בישראל, על הגיור ואחדות העם, ועל הביקורת שלו על התנועה.

הרב עינת רמון - התנועה המסורתית

על האידאולוגיה של התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית), על הגדרת אדם דתי לפיה, על ההישגים הגדולים ביותר של התנועה, על הדיאלוג עם רפורמים ואורתודוכסים, הביקורת על הזרמים האחרים ועל מעמד האישה בתנועה.

היהדות הרפורמית

מאמר הסוקר את התפתחותה של היהדות הרפורמית מאז המאה ה 19 כזרם יהדות דתית בזיקה לנושאים חילוניים וערכים מהעולם המודרני, אל מול הקו הקפדני והנוקשה של הרבנים האורתודוקסים שנקטו בשיטה "אין חדש מן התורה".

החרדים במדינת ישראל

תיאור המאפיינים המשותפים לבני הקהילה החרדית בישראל

בת תימן היהודייה

על חייהן של הנשים בקהילה היהודית בתימן.

פָלָשְׁמוּרָה

מומרים מקרב יהודי אתיופיה שהתנצרו כקהילות (ולא כיחידים), אך המשיכו לשמור על קשר בני המשפחה היהודים (ביתא ישראל).

השומרונים ודתם

נזכרים בתנ"ך כזרים שהובאו לשומרון על ידי ממלכת אשור, לאחר שכבשה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה. ויש הסבורים שהם שרידים לתושבי שומרון הישראלים. דתם מבוססת על האמונה באלוהי ישראל ובתורת משה (בלי ההלכה היהודית) וכן על בית מקדשם בהר גריזים. בימינו חיים השומרונים בעיר חולון ובהר גריזים.

תפילת נשים

לאוך ההיסטוריה נשים הודרו מהתפילה ורק במאות השנים האחרונות יש שילוב של נשים בתפילה בחלק מהקהילות.

קָרָאִים

יהודים המאמינים רק במקרא, בתורה שבכתב, ומפרשים אותה על-פי שכלם (ולא לפי התורה שבעל פה, ההלכה). הקראות החלה בבבל במאה ה-8, והגיעה לפריחה במאות 10 – 11. בהמשך התפשטה גם לצפון אפריקה ולאירופה. היום נמצא מרכז הקראים בישראל, בעיר רמלה.

תנועת הרפורמה בארצות הברית

תנועת הרפורמה

תנועה ששינתה את פני היהדות מאז המאה ה-18. השפעותיה ניכרות היום בכלל תנועות היהודיות בין בהסכמה איתה ובין במאבק כנגדה.

תנועת החסידות

תנועת החסידות התנועה ששינתה את היהדות במאות ה 18-19. תנועה זו פיתחה והוסיפה ליהדות היבטים שונים שקשורים בתפילה ובדרך להגיע להתקרבות אל האל. החסידות הדגישה את החוויה הדתית ואת הדבקות באלוהים יותר מאשר את הלמדנות והדקדקנות במצוות.

יהדות התפוצות בתקופת הבית השני

קהילות היהודים שחיו בתקופת הבית השני מחוץ לארץ ישראל

חסידות חב"ד - חכמה, בינה, דעת

חסידות ברסלב

קהילה חסידית שנוסדה בסוף המאה ה-18 וממשיכה עד לימינו.

חג הסיגד

חג של יהודי אתיופיה, שחל בתאריך כ"ט במרחשוון (50 יום לאחר יום הכיפורים). הסיגד מתחיל בצום ובעלייה לרגל. קוראים בתורה ובכתובים, לציון הברית שבין ה' לעמו, ומתפללים לשיבה לירושלים. בשנת 2008 נקבע הסיגד כחג רשמי במדינת ישראל.

תנועת הרפורמה ביהדות

על תנועת הרפורמה ביהדות, הידועה כיום בשם "היהדות הרפורמית". אחד הזרמים העיקריים במסגרת היהדות הדתית.

תנועת ההשכלה היהודית, תנועת הרפורמה בדת והתודעה הלאומית היהודית

על תנועת ההשכלה היהודית במרכז אירופה ובמערבה, על המשכילים והלאומיות היהודית ועל תנועת הרפורמה בדת.

תגובות תרבותיות של יהודי אמריקה לתהליכי המודרניזציה והחילון

הקהילה היהודית באמריקה אל מול תהליכי המודרניזציה והחילון

שתי אידיאולוגיות – ועדיין עם אחד

כותב המאמר, יהודי חרדי, מנתח את השסע הדתי - חילוני מנקודת מבטו. הוא מבקש לטעון כי למרות ההבדלים בין האידיאולוגיה החילונית לבין האידיאולוגיה הדתית-חרדית, חשוב למצוא את הדרכים לגשר בין הקבוצות וזאת בשל השתייכותן לעם היהודי.

קהילה

התארגנות מקומית האופיינית לעם ישראל מאז ימי הבית השני ואשר הגיעה לשיאה בימי הביניים. תפקידיה כללו: קיום החיים היהודיים-דתיים; עזרה הדדית ותמיכה בנזקקים; שמירה על ביטחון היהודים וייצוגם לפני השלטון.

התפילה בקהילות לא אורתודוקסיות

השינויים והחידושים בעולם התפילה הקונסרבטיבית והרפורמית

התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

אחד מזרמי היהדות בעולם ובישראל

הצדיק בחסידות

משמעותה של הדמות המובילה את הקהילה בתנועת החסידות

גֵר - וגֵר צדק

במקרא לא היה למושג "גֵר" תוכן דתי. גר היה מי שעזב את ארץ מולדתו ועבר לגור בארץ אחרת. התורה מקפידה במיוחד על היחס לגר - "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". גֵר צדק הוא מושג מלשון חז"ל המתכוון למי שאינו יהודי (או יהודייה) והחליט להצטרף לעם ישראל.

בני ברית

ארגון התנדבותי כלל-יהודי לעזרה הדדית (ניו יורק, 1843). נועד לטפח זהות יהודית קהילתית המעוגנת בערכי צדקה ומחויבות הדדית בקרב הפליטים היהודים, ולטפח הכרת הטוב כלפי המדינה הקולטת. הארגון תמך בציונות וגייס כספים להתיישבות בארץ ולהקמת המדינה. הקים (1913) את הליגה נגד השמצה.

גשרים בין אתמול ומחר: שלוש הגיבורות

תיאור מאבקן של מירה בן ארי, ברכה פולד וחנה סנש להיקלט בתרבות הארץ ישראלית. במאמר הבחנה בין עולים שהגיעו בגיל צעיר מאוד, השתלבו במהרה במרקם הלשוני והחברתי בארץ, והרגישו עצמם צברים לכל דבר, לבין עולים שלא הפכו לצברים ותרבות הגולה שבה גדלו המשיכה לתפוס מקום מרכזי בעולמם.

תרבות עברית חדשה בוורשה

מאמר של דן מירון הסוקר את התרבות העברית הענפה שהתפתחה בוורשה בתחילת המאה ה-20.