לחם וספר

1. העמקת ההבנה של התורה, התרבות היהודית ותרבות בכלל כמסורת יוצרת.
2. פיתוח חשיבה על ממשות וסמליות.
3. העשרת ההתייחסות אל שבועות כחג בעל משמעות.

שלבים:

1. התבוננות בתמונות של לחם
2. שיח על הלחם כדימוי
3. לימוד טקסט על לחם, תורה ותרבות
4. כתיבה אישית על לחם ויצירה
5. סיכום

השלב הראשון מבוסס על מתודת "רואים – חושבים – שואלים". להרחבה ראו כאן.

שלב 1: התבוננות בתמונות של לחם

• בקשו מהתלמידים לחפש תמונות של לחם או להצטייד מראש בתמונות של לחם [לתלמידים בכיתות נמוכות: אפשר לבקש שיחפשו בבית וישלחו למורה].
• הקרינו כמה מהתמונות בכיתה ובקשו מהתלמידים להתבונן היטב ולכתוב הערות על המאפיינים הפיזיים של הלחם בלבד.
• אם יש צורך, סייעו להם להתבונן בתמונות בעזרת שאלות מכוונות, בין השאר באמצעות השוואה בין תמונות.
• בקשו מכמה תלמידים לתאר את מה שכתבו.
• כדאי לשוב על המהלך יותר מפעם אחת כדי לחדד את תשומת הלב לפרטים.

שלב 2: שיח על הלחם כדימוי

• הקרינו תמונה של ספר או של ספרים שונים ובקשו מהתלמידים להציע קשרים מסוגים שונים בין לחם לבין ספרים.
• התייחסו בין השאר למאפיינים פיזיים, למרכיבים, לתהליך הייצור, לצורך שהם ממלאים, לתפקיד האדם ביצירה, ולחוויה של הקוראים/האוכלים.
• נהלו שיח בכיתה על הקשרים הללו ועל מה שניתן ללמוד מהם על ספרים.
• הרחיבו את נקודת המבט מספרים אל יצירה תרבותית-אנושית בכלל.
• אפשר להיעזר במושגים הבאים: יצירה ושימור, זהות ושוני, טעם ומרקם, פנים וחוץ, תוכן וצורה, מילים ומרכיבים.

שלב 3: לימוד טקסט על לחם, תורה ותרבות

• בחרו באחד הטקסטים שבמצגת המצורפת. הטקסט הראשון הוא הפשוט ביותר ומומלץ לשקול איזה טקסט מתאים לכיתה שלכם.
• הקרינו את הטקסט ובקשו מהתלמידים לקרוא אותו בלחש ולכתוב לעצמם מילה אחת שלא הבינו.
• אספו את המילים הבלתי מובנות.
• חזרו וקראו את הטקסט יחד בקול.
• היעזרו בתלמידים להבהרת המילים הבלתי מובנות.
• דונו עם התלמידים: האם מדובר במשל?

שלב 4: כתיבה אישית על לחם ויצירה

• חלקו את התלמידים לזוגות או לשלשות.
• השאירו את הטקסט הנלמד מוקרן על המסך.
• בקשו מהתלמידים לכתוב טקסט מקביל לטקסט הנלמד, שבו במקום לחם מצוי ספר. הטקסט צריך להיות דומה לטקסט המקורי, רק שבמקום לחם הוא יתאר את שלבי חיבורו של ספר. אפשר גם להמיר את הספר בסוגים אחרים של יצירות תרבות: מוזיקה, קולנוע, אומנות פלסטית וכדומה.
• בקשו מהתלמידים לחשוב על ספר אהוב במיוחד שקראו, ולכתוב את שמו ועוד פרט אחד שקושר בין הספר הזה ובין לחם.

שלב 5: סיכום

• הזכירו את ההקשר הכפול של חג השבועות: חג הקציר וחג מתן תורה.
• אפשר להעשיר את הדיון ולהזכיר את קורבן העומר, שבימי המקדש הובא בפסח משיבולים, אל מול קורבן הלחם שהובא בשבועות.
• בהמשך לכך אפשר לדבר גם על התפקיד הכפול של ספירת העומר: מתחילת הקציר ועד אפיית הלחם; מיציאת מצרים ועד מתן תורה.

הצעות לגיוון:

• להביא לחמים אמיתיים במקום תמונות, ואחרי השיעור לאכול כולם יחד.
• אם בבית הספר קיים הציוד הנדרש לכך, אפשר במקום השלב הראשון להכין בצק עם התלמידים. לאחר מכן לחשוב על ההקבלות בין תהליך הכנת הלחם לתהליך חיבורו של ספר, ואז לסיים את הכנת הלחם, לאפות ולאכול.
• סיימו עם הרחבה על תרבות בעקבות הדימוי ספר-לחם: האדם יוצר מתוך מרכיבים קיימים, לעיתים הוא יוצר בתבנית ולעיתים מחדש; הטבע אינו מצמיח לחם ואינו יוצר ספרים ויצירות תרבותיות – בשביל זה צריך את האדם; לחם וספר כמרכיבים משמעותיים בתרבות האנושית והשינויים שהם עוברים.
• במהלך הסיכום רצוי לעסוק גם בתפקידם של דימויים ובאופן שבו אנו משתמשים בהם.