מהיכן נובעים הרצון והצורך לעשות?

1. להבחין בין הלימוד לבין המעשה.
2. למצוא הקשרים ויחסים הדדיים בין לימוד לבין מעשה.
3. לעמוד על הקשר בין הלימוד לבין המעשה בחיי הלומדים.

1. פתיחה: דיון ושיח על משמעות ותוכן יום המעשים הטובים

שאלו את הלומדים, תוך כדי כתיבת השם של המועד: יום המעשים הטובים 2019, מדוע לדעתם יש מועד כזה.

אם לא יהיו תשובות, ייתכן שהסרטון הזה ייתן כמה רעיונות לתשובות: יום המעשים הטובים – סיכום 2018.

לאחר הצפייה בקשו מהתלמידים:

1. לרשום ולמנות את המעשים הטובים שהופיעו בסרטון.
2. לחשוב – מה הם הגורמים שהביאו את המתנדבים לעשות דווקא את המעשים האלה?
3. לחשוב על שני מעשים טובים נוספים שהמתנדבים היו יכולים לעשות בסביבתכם הקרובה.

שלב 1: קריאת הסיפור

אחרי שהתחקינו אחר מעשים טובים בימינו, נכיר טקסט יהודי- ישראלי, מבין הסיפורים של חכמי המזרח, שילמד אותנו על מקור המעשים הטובים. בסיפור נכיר פן אחד, בדמותו של חכם שלום שרעבי (הרש"ש):

לפני כ-200 שנה נולד בתימן ילד יהודי. בצעירותו עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים ונעשה חכם חשוב. על נדיבותו ועל העזרה שהושיט לנזקקים קראו בטקסט שלפניכם.

חכם שלום שרעבי (עיבוד: נירה לוין)

חכם שלום שרעבי נהג ללכת בכל בוקר למדרש.

בוקר אחד, כשמיהר כדרכו ללמוד תורה, ראה ברחוב אישה יחפה ולבושה סחבות, האוחזת בידה של ילדה עטופה בסמרטוטים. גשם ירד באותו הבוקר, והשתיים היו רטובות מכף רגל ועד ראש.

חכם שלום המשיך בדרכו, מדלג מעל לשלוליות וחושב על התלמידים שמחכים לו. אך מראה האישה והילדה הטריד אותו והוא שב על עקבותיו. אביא אותן לביתנו, חשב בליבו, אשתי ואני נוכל לעזור להן.

הגשם לא פסק לרגע. חכם שלום עצר מול האישה וילדתה, פשט את מעילו ועטף את הילדה הקטנה. אחר כך חלץ את נעליו ועזר לאישה היחפה לנעול אותן. לבסוף הרים את הילדה הקטנה בזרועותיו וסימן לאישה שתלך אחריו. כך הלכו השלושה ברחובות ירושלים – חכם שלום שרעבי יחף ולבוש בחולצה דקה, בזרועותיו ילדה קטנה במעיל גדול ואחריו אישה בנעלי גבר שחורות. על פניו של חכם שלום שרעבי היה נסוך חיוך רחב, בעיניה של האישה עמדו דמעות והילדה חיבקה את צווארו של האיש הטוב.

אשתו של חכם שלום ראתה את התהלוכה המוזרה מתקרבת אל הבית, ומיהרה להכניס את האורחות פנימה.

"ברוכות הבאות!" קראה אשת החכם, "טוב עשית, אישי היקר, שהבאת את האורחות לביתנו!" היא פתחה את הארון הגדול שבפינת החדר, הוציאה שמלות ונעליים לאישה ולילדה ואמרה: "הינה, עכשיו תרגישו טוב יותר. ואנחנו נערוך בינתיים את השולחן."

עד מהרה הסבו הארבעה לסעודה סביב שולחן ערוך. בחוץ הוסיף לרדת גשם, אך בתוך ביתם של החכם ורעייתו דלק התנור, וריח התבשילים מילא את החדר. לאחר הארוחה נתנה אשת החכם לאישה סל גדול ובו בגדים, מצרכים ומטבעות.

האישה, ששמחתה האירה את פניה, הודתה למארחים ושאלה מה שמותיהם, אולם החכם ואשתו התחמקו מתשובה.

"גם אנחנו היינו פעם חסרי כול," אמר החכם.

"לכן אנחנו עוזרים לכל מי שזקוק לעזרתנו," הוסיפה אשתו.

אך האישה לא ויתרה. "לעולם אהיה אסירת תודה לכם," אמרה בהתרגשות. "עליי לדעת מי האנשים הנדיבים שהצילו אותי ואת בתי הקטנה!" כשהאישה הבינה שהמארחים שלה הם החכם המפורסם בכל ירושלים ואשתו, היא ביקשה את סליחתם: "בגללי ביטלתם את זמנכם היקר," אמרה בלחש.

חכם שלום שרעבי הרגיע את האישה הענייה ואמר: "כל חיי אני לומד תורה ומלמד תורה, ורק היום, בזכותך ובזכות בתך, התברר לי שאני יכול לעשות את מה שלמדתי. מחכמים למדתי, שרק מי שמפסיק את הלימוד כדי לעזור לאחר נחשב למי שלומד תורה באמת."

שלב 2: למידה והבנה של המעשה בסיפור

חלקו את דף העבודה המצורף, הכולל את הסיפור ושאלות הבנה וחשיבה.

בעזרת הסיפור נתחקה אחר מקורו של המעשה. נשאל תחילה מה גרם לחכם שלום שרעבי לעשות את המעשה שעשה. משם נמשיך לבחון מה מאפשר לנו לעשות את המעשים שלנו, האם למידה או התנסות מעשית (ואולי גם וגם?)

סיום השיעור

הלומדים חשבו על מקורם של המעשים, וגילו שלא קל למיין ולדעת מה מאפשר לנו לעשות כל מעשה, והאם המעשה מסתמך על למידה או על התנסות מעשית.

חכם שלום שרעבי אמר:

מחכמים למדתי שרק מי שמפסיק את לימוד התורה שלו על מנת שיוכל לעזור לאחר, נחשב למי שלומד תורה באמת.

המשפט הזה מחבר ומשלב בין הלמידה לבין ההתנסות, ומלמד שאחד לא יכול להתקיים אלמלא השני. אין טעם ללמוד בלי להתנסות, וההתנסות היא מימוש הלמידה ואפילו הלמידה העיקרית.

האם גם אנחנו, כמו הרש"ש, אם נפסיק ללמוד כדי לעזור למישהו – הרי שלמדנו באמת?

האם מה שאנחנו לומדים בבית הספר מסייע לנו להפוך לאנשים העושים מעשים טובים ומשפיעים לטובה על החברה?