מניין

• היכרות עם המושג מניין, משמעויותיו במקורות היהודיים והקשר שלו לחיינו היום.
• לימוד פרשנויות שונות של המושג, אחת קדומה ואחת קרובה לימינו.
• פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום.
• פיתוח יכולת אינטגרציה של הפקת מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.
• יישום חוויתי של המושג באמצעות יציאה לצלם.

פתיחה

1. מקרינים את התצלום על מסך במליאה. לא חושפים עדיין היכן הוא צולם ומה רואים בו! מטרת הצפייה היא להפיק כמה שיותר מידע מתוך התצלום. התצלום עבורנו הוא טקסט שכולל מידע חד פעמי וספציפי מחד, ומאידך באמצעותו אנחנו יכולים ללמוד על המנהג/התופעה/המצווה.
2. מבקשים מהתלמידים להתבונן בקפידה בתצלום.
3. מכריזים על משחק: כל אחד בתורו מציין פריט אחד . אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

חשוב שאיסוף המידע יהיה ניטראלי ככל האפשר. בשלב זה לא תהיה עמדה לגבי הנראה (לא נציג תיאורים כמו יפה, גדול, מפחיד או כל עמדה אחרת כלפי הנראה). הסיבות לכך הן:

• לאסוף כמה שיותר מידע שישמש אותנו מאוחר יותר כדי ללמוד את המושג מניין.
• להתנסות בהתבוננות מדוקדקת.
• להתנסות בדיוק בשפה.
• להתנסות בהקשבה לאחרים.
• להתנסות בפענוח של מצב מתוך תמונה.
• להיחשף לזווית הראייה של אחרים.
• להתנסות בתהליך החשוב של איסוף מידע ורק אחר כך הבעת דעה.

דיון

מקרינים את התצלום על הלוח.

התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.

שלב א – צופים:

משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין":

1. מתבוננים, מתארים ומונים פרטים: אנשים, כסאות, תיאור המקום, ספרים, כיוון הישיבה, שטיחים, מה האנשים עושים? מונים כמה שיותר פרטים ומנסים לאפיין את המקום.
2. מתמקדים בדמויות. חלק קוראים, חלק מפהקים, חלק מדברים ביניהם, חלק יושבים ומקשיבים/חולמים.

לפי הצורך, הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.

שואלים שאלות:

1. מי נעדר מהתצלום? (אין נשים…)
2. איפה צולם? לפי התמונה על הקיר, מבנה הקיר, כורסאות.
3. מנסים לפענח מהי הפעולה המצולמת, מי המצולמים, למה הם שם, מדוע המרחב מסודר כך, מדוע חלק שותפים פעילים וחלק רק נוכחים? יש לעודד כמה שיותר שאלות.
4. מנסים לשלוף מתוך התמונה אי התאמות לכאורה. האם המרחב מתאים לפעולה? מצפים שתפילה תערך בבית הכנסת. מה אפשר ללמוד מכך, מדוע אין נשים? מה אפשר ללמוד מכך. נוכחים כמה עשרות גברים, מה אפשר ללמוד מכך? לא כל הגברים מעורבים בפעילות התפילה, מה אפשר ללמוד מכך?
5. כתבו על הלוח את תשובות התלמידים ואת השאלות שהועלו.

בשלב זה אנחנו רק משערים. מה שחשוב הוא העלאת השאלות.

שלב ב: מקבלים מידע על התצלום:

חושפים בפני התלמידים את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.

• שם התצלום: תפילת מנחה. שוק הפשפשים יפו, ישראל
• צלם: ציון עוזרי
• שנה: 2009
• מקום: שוק הפשפשים, יפו, ישראל
• מצולמים: קבוצת סוחרים משוק הפשפשים ביפו. הקבוצה נפגשת מדי יום, כך מתקבץ מניין ואפשר לקיים תפילה.

לימוד מקורות

הציגו במליאה את המושג מניין.

מניין – קבוצה המונה עשרה גברים לפחות מגיל בר מצווה ומעלה, והמתפללת יחד. כל העשרה נוכחים במקום אחד ויהיה בהם גם שליח ציבור (שליח ציבור או חזן הוא מי שמתפלל בקול רם מוביל את התפילה ומייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים).

חלקו את הכיתה לחברותות וחלקו להם דפי מקורות. כל קבוצה מקבלת דף מקורות אחד:

• תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כג, עמוד ב (נספח 1).
• אבא קובנר, 'אחד מן המניין', בתוך על הגשר הצר – מסות בעל פה בעריכת שלום לוריא, תל אביב 1981, עמ' 121 (נספח 2)

עברו בין החברתות וראו אם יש להם קשיים בהבנת המקורות. חשוב: אל תצרו את ההרגשה שיש לשאלות תשובות נכונות או שגויות. כל תשובה תתקבל ובלבד שתהיה מנומקת ומבוססת על המקור.

אחרי שסיימו לנתח את המקור, חלקו את דף העבודה השני. מטרותו ליצור אינטגרציה בין מה שלמדנו מתוך הנראה בתצלום ובין הכתוב במקורות. (נספח 3)

אסיף

במליאה:

1. התלמידים יציגו את הרעיון המרכזי של הטקסט שלהם ויסבירו אותו.
2. התלמידים יציגו במליאה את השם שנתנו לתצלום ואת הנימוק לבחירתם.
3. על בסיס השמות דונו בערך החברתי/דתי שעומד בבסיס המושג המניין.
4. בדיון עמדו על זיקה שבין היחיד לחברה. על החשיבות של שייכות לחברה למחויבות לחברה, למגבלות של חיים בחברה ולשאלה מדוע היהדות כל כך עומדת על נושא המניין. (ההשתייכות לקבוצה והמחויבות היא גם אמצעי להטמיע ערכים ולמנוע התבוללות)

משימה לתלמיד

התלמיד יצא לצלם מצב שמייצג בעיניו את הערך שעומד בבסיס המושג מניין. למשימה יצורף דף לצלם (נספח 4)

אפשרויות הצגה של עבודות התלמידים:

• תלמידים יציגו בכיתה את התצלום שצילמו ויציגו את הפרטים שכתבו בדף לצלם.
• העבודה תעלה על לוח padlet אישי של התלמיד, כחלק ממכלול העבודות בנושאים השונים. בסוף התהליך יתגבש תלקיט עבודות דיגיטלי. יכול לשמש גם כהערכה חלופית.
• הצגה קבוצתית: פותחים לוח padlet כיתתי. במרכז הלוח התמונה מ"עדשה יהודית" וסביבה תמונות וטקסטים של התלמידים.
  (הנחיות לשימוש ב padlet)

אפשרות נוספת: להעלות את העבודות על מצגת emaze.