הקשר בין המושג חירות לפסוק "שלח את עמי"

לקראת חג הפסח אנחנו עוסקים במושג חירות. אפשר להציג בפני תלמידים מושג מופשט כזה באמצעות אירועים שהתרחשו במציאות. המשותף לשני האירועים האלה הוא השימוש בפסוק "שלח את עמי" ובעקבות כך הקשר לחג החירות. שיעור פעיל בשילוב צילום

כיתה ושיעור אחד

מטרת הפעילות

  • היכרות עם המושג "חרות".
  • לימוד פרשנויות שונות של המושג
  • ביטוי של הפסוק "שלח את עמי" בתמונות.
  • שני אירועים במאה ה-20 שהיה בהם שימוש בפסוק שלח את עמי
  • פיתוח מיומנות התבוננות והפקת מידע מתצלום
  • פיתוח יכולת אינטגרציה של הפקת מידע מטקסט חזותי וטקסט מילולי.
  • יישום חוויתי של המושג באמצעות יציאה לצלם

מהלך הפעילות

פתיחה

שאלו את התלמידים מה הם יודעים על המושג חרות.
מהי חרות?
מיהו בן חורין?
האם יש הבדל בין חרות לחופש? (אפשר לחדד את השאלה באמצעות דוגמאות, כגון חופש גדול, חופשה מול חרות והרעיון העמוק שלה)
האם אתם מכירים מקרים שבהם שוללים חירות? מהם התנאים לשלילת חירות?

הקרינו על המסך בכיתה את ההגדרה למושג חירות
שאלו:
בספר שמות מתואר מאבקו של משה בפרעה. משה דורש מפרעה מספר פעמים "שלח את עמי".

  • מהו פירוש הפסוק?
  • בשם מי הוא מדבר?
  • עמו של מי הוא עם ישראל?
  • כיצד הפסוק קשור למושג חירות?
  • האם המושג הזה רלוונטי גם היום? אם כן, כיצד? אם לא, מדוע?
  1. מקרינים את התצלום על מסך במליאה. לא חושפים עדיין היכן הוא צולם ומה רואים בו! מטרת הצפייה היא להפיק כמה שיותר מידע מתוך התצלום. התצלום עבורנו הוא טקסט שכולל מידע חד פעמי וספציפי מחד, ומאידך באמצעותו אנחנו יכולים ללמוד על המנהג/התופעה/המצווה.
  2. מבקשים מהתלמידים להתבונן בקפידה בתצלום.
  3. מכריזים על משחק: כל אחד בתורו מציין פריט אחד . אסור לחזור על פריט שכבר הוזכר.

חשוב שאיסוף המידע ניטראלי ככל האפשר. בשלב זה לא תהיה עמדה לגבי הנראה (לא נציג תיאורים כמו יפה, גדול, מפחיד או כל עמדה אחרת כלפי הנראה). הסיבות לכך הן:

  • לאסוף כמה שיותר מידע שישמש אותנו מאוחר יותר כדי ללמוד את המושג חירות.
  • להתנסות בהתבוננות מדוקדקת.
  • להתנסות בדיוק בשפה.
  • להתנסות בהקשבה לאחרים.
  • להתנסות בפענוח של מצב מתוך תמונה.
  • להיחשף לזווית הראייה של אחרים.
  • להתנסות בתהליך החשוב של איסוף מידע ורק אחר כך הבעת דעה.

התצלום מוטמע ברכיב דיגיטלי שמאפשר הגדלה של פרטים בתצלום. השתמשו בכפתורים (+) (-) להגדלה ולהקטנה של התצלום.

שלב א – צופים ושואלים שאלות

[בשלב זה אנחנו רק משערים. מה שחשוב הוא העלאת השאלות. כתבו על הלוח את השערות התלמידים.]

משוטטים בתצלום באמצעות "זום אין":

  1. מתבוננים, מתארים ומונים כמה שיותר פרטים ומנסים לאפיין את המקום והסיטואציה.
  2. מתמקדים בדמות, ברקע, בחפצים.
    לפי הצורך, הזמינו תלמידים ללוח, עודדו אותם להשתמש בפונקציה של הגדלה כדי להציג את הפריט שבחרו.
  3. שואלים יחד:
  • מי נוכח בתצלום?
  • איפה צולם?
  • מנסים לפענח מהי הפעולה המצולמת, מי המצולם, למה הוא שם, מדוע המרחב מסודר כך. יש לעודד כמה שיותר שאלות.
    מנסים לשלוף מתוך התמונה אי התאמות לכאורה. למשל, האם המרחב מתאים לפעולה?
    מתמקדים בשלטים ובמה שכתוב עליהם. "שלח את עמי"

שלב ב: מקבלים מידע על התצלום

[חושפים בפני התלמידים את המידע על התצלום, היכן צולם, מי צילם, מי מצולם, מה מצולם.]

שם התצלום: שלח את עמי
צלם: ציון עוזרי
שנה: 1987
מקום: ניו יורק, ארצות הברית
מצולם: מפגינים יהודי ארצות הברית

  • התבוננו שוב בתמונה. שערו מדוע המפגינים מניפים שלטים שכתוב עליהם "שלח את עמי"?(מטרות השאלה הזו הן לעודד את החשיבה מחד ואת ההבנה שהצילום לעצמו משאיר הרבה שאלות פתוחות שכדי לענות עליהן עלינו לפנות למקורות נוספים)
    חלקו לתלמידים את דף המידע על התצלום.
  • מדוע נבחר הביטוי "שלח את עמי" לייצג את המאבק לשחרור היהודים בברית המועצות?
  • מהו הקשר בין המושג חירות לבין המשפט "שלח את עמי"?(בקשו מהתלמידים לשער ואחרי כן מסרו את המידע על המקור התנכ"י והקשר שלו לחירות לאומית. המידע נמצא בדף המידע למורה המצורף.)

עבודה עצמית/קבוצתית

הביטוי "שלח את עמי" נבחר לייצג שני מאבקים. המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות ומאבק השחורים בארצות הברית. מטרת העבודה בקבוצות היא שהתלמידים יכירו את שני המקרים ויתוודעו לכך שמאבקים מסוג זה מתרחשים במקומות שונים בעולם. חלקו את הכיתה לקבוצות לימוד וחלקו לתלמידים את דף המקורות 1 ו/או את דף מקורות 2
[אפשר לעבוד בקבוצות או ביחידים או להקרין את הטקסטים במליאה ולדון בהם יחד.]

דיון וסיכום

בקשו מהתלמידים להציג את הטקסט שקיבלו ולהסביר כיצד הוא מתקשר לקטע הפסוק "שלח את עמי".
[הציגו במליאה את הטקסט מתוך ספרו של שרנסקי "לא אירע רע".
הציגו במליאה את מלות השיר שלח את עמי. ]
העלו לפני התלמידים את הדברים הבאים:
סיפור יציאת מצרים מתאר אירוע שהתרחש לפני אלפי שנים. האירועים שלמדנו התרחשו במאה ה-20, אלפי שנים מאוחר יותר. ובכל זאת הנאבקים לחירות משתמשים בדברים שאמר משה לפרעה.

  • מה אנחנו יכולים ללמוד מכך על הצורך של האדם לחירות?
  • מה אנחנו יכולים ללמוד מכך על החשיבות של חג הפסח גם בימינו?
    [חשבו כיצד ביטוי מרכזי בחג הפסח דילג אלפי שנים והגיע עד אלינו.]

לסיום אפשר להשמיע את השיר בביצוע לואי אמסטרונג.

משימה לתלמיד

התלמיד יצא לצלם מצב שמייצג בעיניו את הערך "חירות". למשימה יצורף דף לצלם (דף לצלם)
[עודדו את התלמידים לחשוב מעבר לביטוי החזותי המובן מאליו, עודדו חשיבה מופשטת והפעלת דמיון]

אפשרויות הצגה של עבודות התלמידים

  • תלמידים יציגו בכיתה את התצלום שצילמו ויציגו את הפרטים שכתבו בדף לצלם.
  • העבודה תעלה על לוח padlet אישי של התלמיד, כחלק ממכלול העבודות בנושאים השונים. בסוף התהליך יתגבש תלקיט עבודות דיגיטלי. יכול לשמש גם כהערכה חלופית.
  •  הצגה קבוצתית: פותחים לוח padlet כיתתי. במרכז הלוח התמונה מ"עדשה יהודית" וסביבה תמונות וטקסטים של התלמידים.
    (הנחיות לשימוש ב padlet)

אפשרות נוספת: להעלות את העבודות על מצגת emaze

* כל התצלומים הם מתוך האתר "עדשה יהודית". מורים מוזמנים לעשות שימוש גם בתצלומים שאינם כלולים במערכים.