ברכת הגומל
ברכה הודיה שאומר מי שהיה בסכנה – ונחלץ בבריאות ובשלום.
אחת מברכות ההודאה (=הודיה) הנזכרת כבר בתלמוד הבבלי ומיועדת למי שהיה בסכנה או במצב הטומן בחובו סכנה – ונחלץ בבריאות ובשלום. לפי המסורת, אומר ברכה זו כל מי שחזר מנסיעה במדבר בים, ובימינו – גם מי שחזר מטיסה, חולה מסוכן שהבריא – ובכלל זה אישה לאחר הלידה, ומי שהשתחרר מבית הסוהר. נוסח הברכה המופיע בתלמוד הבבלי: "ברוך גומל חסדים טובים."1 ונוהגים לברך ברכת הגומל בנוכחות מניין, בבית הכנסת, זמן קצר לאחר האירוע – בדרך כלל שלושה ימים לאחר שהמברך יצא מכלל סכנה.2 ואישה לאחר הלידה יכולה לברך בביתה או בטקס ברית המילה.
נוסח הברכה המקובל בימינו:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב"
וקהל השומעים עונה:
"אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלְךָ כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה"
בעדות המזרח מקובל להוסיף לפני הברכה את הפסוק,
"הַלְלוּיָהּ, אוֹדֶה יְהֹוָה בּכָל לֵבָב, בְּסוֹד ישָׁרִים וְעֵדָה" (תהלים קיא 1).