מנחם בן סרוק

מנחם בן סרוק (920 – 970 בערך): מדקדק ומשורר עברי שחי באנדלוסיה שבספרד המוסלמית. נולד בתחילת המאה ה-10 ונפטר במחצית השנייה של מאה זו. בצעירותו עבר להתגורר בקורדובה, ושם זכה לחסותו של יצחק אבן שפרוט, אביו של חסדאי אבן שפרוט, ולאחר מות האב – עבר לחסותו של חסדאי אבן שפרוט עצמו.
את מכתבו המפורסם של חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים ניסח ככל הנראה מנחם בן סרוק בתקופה שבה שהה בקורדובה תחת חסותו של חסדאי. כעבור זמן כעס חסדאי אבן שפרוט על בן סרוק והסיר ממנו את חסותו, ובן סרוק חזר לעיר הולדתו.
בשירתו הנציח בן סרוק את קובלנתו על שרירות לבו של אבן שפרוט ואת "זעקתו של היחיד הגאה" הקורא לשוויון ולכבוד בין בני האדם ללא הבדלי מעמד: "שמע נא דברי, / אדוני הנגיד הגדול! / מחומר קורצת כמוני / ועושני – עושך…/ ואם דיני עתה יתמהמה – / אקווה ליום תוכחה… / יום אשר נעמדה יחד.. / ולא יריבו כבירים בכוח הזרוע"¹
בתקופת שהותו בקורדובה תחת חסותו של חסדאי אבן שפרוט כתב מנחם בן סרוק את "המַחְבֶּרֶת" – המילון העברי הראשון שנכתב בספרד,² חיבור לשוני המציג את גישתו לדקדוק של לשון המקרא: לטענתו של בן סרוק, העברית המקראית מבוססת על שורשים בעלי שתי אותיות (ולא שלוש).
"המחברת" של בן סרוק ביקשה לבאר את לשון המקרא מתוך עצמה, תוך הסתייעות בהשוואה לארמית, ונתקלה בביקורת קשה של דונש בן לברט, שטען כי גישתו של בן סרוק עלולה להכשיל.³ "המחברת" של בן סרוק נפוצה גם בקרב חכמי היהודים בארצות הנוצריות ובהם רש"י, והם השתמשו בה בפירושיהם למקרא.⁴