אמצע החודש – ותאריכי חגים ומועדים

בלוח העברי יש כמה מועדים שחלים בדיוק באמצע החודש – בתאריכים י"ד-ט"ו בחודש. שניים מתאריכים אלו נזכרים בתורה – חג הפסח (ליל ט"ו בניסן)¹ וחג הסוכות (ליל ט"ו בתשרי). פורים – חג מתקופת הבית השני – נחוג גם הוא בתאריכים י"ד-ט"ו באדר, וכך גם שני מועדים מתקופת המשנה והתלמוד – טו בשבט וטו באב. לפי לוח השנה של חלק מהכתות בימי בית שני, אף חג השבועות נחוג באמצע חודש סיון.²

המיוחד בתאריכים אלו של אמצע החודש הוא מצבו של הירח, שמתגלה במלאותו באמצע השמים וְזוֹהֵר במלוא אורו. בתרבויות עתיקות היו עורכים חגיגות לכבוד הירח המלא, המאיר על הארץ ומפיג את החושך. בתרבויות אלו ראו בירח המלא ובאורו את ניצחון האור על החושך – כסמל לניצחון הטוב על הרע. ועוד יש לזכור, כי בעולם העתיק אמצעי התאורה היו מוגבלים, במיוחד בכל הקשור לתאורת חוץ. ולכן אנשים נמנעו מלצאת בלילות החוצה, ובמיוחד בלילות של תחילת החודש ושל סוף החודש, שבהם הירח כמעט אינו נראה. לעומת זאת, באמצע החודש, בלילות שהירח מלא, היו אנשים יוצאים החוצה וחוגגים בשירה וריקודים את שמחת אור הירח, סמל הטוב והתקווה.