בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון נבנה על הר המוריה בידי שלמה המלך במאה ה – 10 לפני הספירה. אך היוזמה לבניית בית המקדש הייתה של דויד המלך, אביו של שלמה: בערך בשנת 1,000 לפני הספירה הכשיר דויד המלך את הר המוריה, שהיה קודם לכן גורן של יבוסי בשם ארניה (או ארונה).

מקום זה היה מיועד לעבודת האלוהים כאתר המקדש (שמואל ב פרק כד). דוד המלך ביקש לבנות בית קבוע לארון הברית, ששכן עד אז במשכן נייד, אך ה' הודיע לו (באמצעות נתן הנביא) כי רק יורשו "יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי" (שמואל ב, ז 13). החלטה זו, שלא לאפשר לדויד לבנות את בית המקדש, אינה מנומקת בספר שמואל – אלא בספר דברי הימים א (כח 3), שם מביא הכתוב את הנימוק מפי דויד המלך עצמו: "וְהָאֱלֹהִים אָמַר לִי לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי אִישׁ מִלְחָמוֹת אַתָּה וְדָמִים שָׁפָכְתָּ."

תיאור בית המקדש הראשון נמסר בתנ"ך פעמיים – פעם בספר מלכים א (פרקים ה 16 – ח) ופעם בספר דברי הימים ב (פרקים ב-ו). יש הבדלים בין הפרטים בשני המקורות האלה, וחוקרים העלו את ההשערה כי ספר מלכים ב מתאר את בית המקדש הראשון בימיו של שלמה (המאה ה- 10 לפני הספירה), ואילו ספר דברי הימים ב מתאר את בית המקדש בסוף תקופת ממלכת יהודה (המאה ה- 6 לפני הספירה).

בית המקדש הראשון עמד על תלו כ- 400 שנה – עד שנהרס ונשרף בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה, במסגרת כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים.