בעלי התוספות
חכמים בני המאות 14-12 שחיו בצרפת וגרמניה ועסקו בפרשנות התלמוד. בעלי התוספות הראשונים היו תלמידיו של רש"י וצאצאיו, בהם שני נכדיו המפורסמים, רשב"ם ורבנו תם.
"בעלי התוספות" הוא כינוי לממשיכיו של רש"י בפרשנות התלמוד – חכמי צרפת וגרמניה במאה השתים עשרה ובמאה השלוש עשרה. בעלי התוספות הראשונים היו תלמידיו של רש"י וצאצאיו, בהם שני נכדיו המפורסמים, רשב"ם ורבנו תם. תלמידיהם של בעלי התוספות הראשונים המשיכו והרחיבו את התוספות.
בתחילה היו אלה תוספות – השלמות והערות – לפירוש רש"י לתלמוד ומכאן שמן. אך בהדרגה הרחיבו בעלי התוספות את היריעה וכללו בתוספות הערות פרשניות, דיון בגרסאות ובנוסחים שונים, יישוב סתירות ודיונים בעקרונות תלמודיים. חלק מדבריהם נמסרו בשם אומרם, אך במרביתם אין המקור מצוין. תרומתם החשובה של בעלי התוספות ללימוד התלמוד באה לידי ביטוי בראשי התיבות "לימוד גפ"ת" – לימוד גמרא, פירוש רש"י, תוספות. בעמוד המודפס של התלמוד נמצא פירוש רש"י בשוליים הפנימיים, ודבריהם של בעלי התוספות – בשוליים החיצוניים.