שלמה גורן
הרב הצבאי הראשי הראשון שהקים את הרבנות הצבאית בצה"ל.
הרב שלמה (גורונצ'יק) גורן (1918 – 1994), רב ופוסק הלכה, חתן פרס ישראל, הקים את הרבנות הצבאית לישראל וכיהן כרב הצבאי הראשון וכרב ראשי במדינת ישראל. הרב גורן נולד בפולין, וכשהיה כבן שמונה עלה לארץ עם משפחתו. כבר בילדותו נחשב לעילוי, ובגיל 12 החל ללמוד בישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בישיבה למד גם באוניברסיטה העברית (יוונית ומתמטיקה). בגיל 18 פרסם את ספרו ההלכתי הראשון – "נזר הקודש" (תרצ"ה – 1935) – והספר זכה לברכתם של רבני הדור, ובהם הראי"ה קוק, מורו ורבו, והרב א"ז מלצר, שתיאר את גורן – "רך בשנים ואב בחכמה".1
שנה לאחר מכן התגייס לארגון ההגנה, ובגיל 28 התחתן עם צפיה, שהייתה בתו הבכורה של הרב דוד כהן – הרב הנזיר, ולבני הזוג נולדו שלושה ילדים. במלחמת העצמאות (תש"ח – 1948) התמנה הרב גורן לרב הצבאי הראשי והקים את הרבנות הצבאית.
הוא שירת כרב צבאי יותר מ-20 שנה, ובמהלך שירותו ליווה את לוחמי צה"ל גם בפעולות קרביות ועסק בפתרונן של שאלות ובעיות שעלו במהלך שירותם הצבאי של חיילים דתיים. חידושיו כפוסק הלכה התבססו על שילוב ידע טכני ומדעי בפתרון שאלות הלכתיות בתחומי הטכנולוגיה (אלקטרוניקה, קשר ועוד).2
הרב שלמה גורן ערך את סידור התפילה של חיילי צה"ל – "הנוסח האחיד" – וחיבר את תפילות הדרך המיוחדות לחיילי צה"ל – לצנחן, לטייס, ללוחמי הצוללות ועוד. הוא התפרסם בפעילותו רבת השנים לפתרון בעייתן של נשים עגונות, ובהן עגונות של לוחמי מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים, ושל חללי המשחתת "אילת" (תשכ"ז – 1967) והצוללת "דקר" (תשכ"ח – 1968).3
לצד תפקידו כרב צבאי ראשי, המשיך לעסוק בלימוד ובמחקר תורני וכתב פירוש למסכת ברכות של התלמוד הירושלמי – "הירושלמי המפורש" – שזיכה אותו בפרס ישראל לספרות תורנית (תשכ"א – 1961). בתפקידו כרב צבאי ראשי היה הרב גורן בין הראשונים שהגיעו לעיר העתיקה לאחר כיבושה במלחמת ששת הימים. דמותו המזוקנת של הרב, המחזיק בידיו ספר תורה ותוקע בשופר ברחבת הכותל המערבי היא אחת מן התמונות המפורסמות שהונצחה באלבומי המלחמה ובמאגר הדימויים של מדינת ישראל.4
בשנת תשל"ב – 1972 נבחר לרב הראשי לישראל, ובתפקידו זה לא היסס להשמיע דעת יחיד ולהתעמת עם פוסקים ורבנים, ובהם עמיתו לרבנות הראשית, הרב הראשי הספרדי, עובדיה יוסף. כך, לדוגמה, יצא הרב גורן נגד קביעה של בית הדין הרבני, שהכריז על אח ואחות כממזרים (תשל"ג – 1973). באמצעות בית דין מיוחד שהקים ביטל הרב גורן את החלטת בית הדין וגם חיתן את האח והאחות עם בני זוגם.
לאחר מלחמת ששת הימים תמך בתנועה לארץ ישראל השלמה ופרסם חוות דעת הלכתית נגד החזרת שטחים תמורת שלום. הוא גם הביע התנגדות חסרת פשרות להכרה של המדינה בזרמים הלא אורתודוקסיים. בהשקפותיו אלו עורר את התנגדותם של חוגים רבים בארץ ובתפוצות.
לאחר פרישתו מתפקידו הקים את ישיבת אידרא5 בעיר העתיקה בירושלים, ליד הכותל המערבי, ועמד בראשה עד יום מותו. הרב שלמה גורן נפטר בתל אביב בחודש חשוון תשנ"ה – 1994 ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.