ברכות

מבוא

"הברכה היא המרכיב היסודי של התפילה בישראל" ושל אורח החיים היהודי:¹ נוהגים לברך על המצוות שמקיימים, על מיני המזון והמשקה שאוכלים ושותים, על שמחות – ועל אסונות, על תופעות טבע ומראות וקולות שרואים ושומעים ועוד. המסורת כוללת אפוא ברכות רבות ומגוונות, שאותן נוהגים לומר בזמנים שונים במהלך היום ולאורך השנה, וכן באירועים מיוחדים הקשורים לחיי האדם ולמעגל השנה.²

הברכות מביעות שבח והודיה לאל, שהוא לפי האמונה היהודית בורא העולם ויוצר האדם, והוא בחסדו זן, מפרנס ומקיים את כל בני האדם. לפיכך פותחות כל הברכות במילים "ברוך אתה ה'", ומכאן קביעת רמב"ם כי הברכות נועדו "כדי לזכור את הבורא תמיד", "וכל הנהנה בלא ברכה – מעל".³

מעט יוצרים: תפילת הדרך

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶתּוֹלִיכֵנוּ לְשָלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָלוֹם,
וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִמְחָה וּלְשָלוֹם
(ואם מתכוון לחזור באותו יום מוסיף: וְתַחְזִירֵנוּ לְשָלוֹם),
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַדֶּרֶךְ
וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִתְרַגְּשוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
וְתִשְלַח בְּרָכָה בְּכל מַעֲשֵה יָדֵינוּ,
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינו,
וְתִשְמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ, כִּי אֵל שוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

ויש הנוהגים להוסיף:
"ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קכא 8).

ואומרים שלוש פעמים:
"יַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים.
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" (בראשית לב 1 – 2).

ואומרים שלוש פעמים:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו 24 – 26).

 

---

(במדבר ו 24 – 26).

וזה נוסח ברכת הדרך המופיע בתלמוד הבבלי ( מסכת ברכות, דף ס עמ' א):
"יהי רצון מלפניך, ה' אלוהי ואלוהי אבותי,
שתוציאני מכרך (= מעיר) זה לשלום.
יצא – אומר:
מודה אני לפניך ה' אלוהי שהוצאתני מכרך זה לשלום,
וכשם שהוצאתני לשלום, כך תוליכני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצעידני לשלום,
ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך."

ברכות המצוות

ברכות המצוות הן כל אותן ברכות הנאמרות לפני עשיית המצווה,⁴ לפי קביעת חז"ל: "העושה כל המצוות – מברך עליהן."⁵ ברכה הנאמרת לפני עשיית המצווה מדגישה את הכוונה שבעשייה ומעוררת את מודעותו של המברך לקיום מצוות ה' – ולנוכחותו של ה'. ברכות המצוות במהלך היום כוללות את הברכה על נטילת ידיים, את ברכות התורה,⁶ את הברכות על ההתעטפות בטלית, על הנחת תפילין. יש ברכות על מצוות קבועות במעגל השנה, המיוחדות לשבת, לחגים ולראש חודש, ובהן: הדלקת נרות (בשבתות ובחגים), אמירת הַלֵל, תקיעת שופר, ישיבה בסוכה, קריאת מגילה בפורים, ביעור חמץ (בערב פסח) וספירת העומר.

ויש ברכות הנאמרות במהלך החיים – באירועים מיוחדים דוגמת ברית מילה, פדיון הבן ונישואין, ובשגרת היומיום דוגמת קביעת מזוזה, הפרשת חלה, הפרשת תרומות ומעשר ועוד. ברכות המצוות מנוסחות בקצרה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו ל…" – כגון: לקבוע מזוזה, להניח תפילין, להתעטף בציצית (טלית); או בנוסח המסתיים במילים "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על…" – כגון: על נטילת ידיים.

ברכות הנהנין

ברכות הנהנין נאמרות על המזונות, המשקאות , הריחות והקולות שמהם אנו נהנים, והן ביטוי לתפיסה היהודית כי "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ" (תהלים כד 1). ברכות הנהנין הן אפוא הכרת תודה לאל, הזן ומפרנס את בני האדם, ומכאן קביעת חז"ל: "אסור לו לאדם שייהנה מן העולם הזה בלא ברכה."⁷
על מיני מזון ומשקה מברכים בדרך כלל פעמיים – לפני האכילה או השתייה ואחריה. יש שישה סוגים של ברכות שנוהגים לברך לפני האכילה או השתייה: "המוציא לחם מן הארץ"⁸ – על לחם ומוצריו, העשויים מחמשת מיני דגן; "בורא מיני מזונות" – על עוגות, עוגיות, בצק מבושל ומיני מאפה שאינם לחם; "בורא פרי האדמה" – על ירקות לסוגיהם וצמחים חד שנתיים דוגמת בננה; "בורא פרי העץ" – על פירות כמות שהם (שלא עברו בישול או אפייה); "שהכול נהיה בדברו" – על כל שאר מוצרים, ובהם בשר, דגים, ביצים משקאות קלים וחריפים (חוץ מיין); "בורא פרי הגפן" – על יין או מיץ ענבים.⁹ על סעודה שיש בה אכילה ושתייה – נוהגים לברך גם לאחריה – ברכת המזון, ברכת מעין שלוש וברכה אחרונה.
ברכות מיוחדות נקבעו על דברים מיוחדים ומהנים שאותם קולטים בחושים – חוש הטעם, הראייה או השמיעה. על ריחות נעימים של פרחים, צמחים ועצים, שהם הנאה לנפש, נוהגים לברך "בורא מיני בשמים".¹⁰ המסורת היהודית קבעה ברכות הנאמרות על מראות ייחודיים ובהם תופעות אנושיות בלתי רגילות וכן תופעות טבע, קבועות או חריגות. ברכות אלו מקנות מעמד הלכתי לחוש האסתטי של האדם, מציגות את הפן הקוסמי של סדרי הטבע ומדגישות את נוכחותו של האל בעולם. וכך נוהגים לברך על הפריחה בחודש ניסן, באביב, ומודים לאל "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות ליהנות בהם בני אדם." ומברכים למראה ברק או כוכב שביט ("עושה מעשה בראשית"), על ראיית מלך של מדינה כלשהי ("ברוך… שנתן מכבודו לבשר ודם"),¹¹ על ראיית אדם חכם ודגול שאינו יהודי ("ברוך… שחלק מחכמתו לבשר ודם") ועל חכם וגדול יהודי ("ברוך… שנתן מחכמתו ליראיו"), על מראה הקשת בענן ("ברוך.. זוכר הברית"), על מראה הים או האוקיינוס, ועוד.¹² וכן מברכים על תופעות הכרוכות בשמיעה, כגון הרעם ("ברוך… שכוחו וגבורתו מלא עולם"),¹³ סופה חזקה, רעידת אדמה.

ברכות ההודאה (ההודיה)

לפי התפיסה היהודית, יש לברך לא רק על הדברים הטובים, המשמחים והמהנים – אלא גם על אירועים קשים ועל אסונות, לפי הכלל שקבעו חז"ל: "חייב אדם לברך על הרעה כדרך שמברך על הטובה."¹⁴ המצווה לברך את האל ולהודות לו גם במצבים קשים וטרגיים היא ביטוי לקבלת דין שמים בכל מצב, מתוך הנחה שדברים רבים אינם בתחום הבנתנו, ואף על פי כן יש לקבלם באמונה שלימה.

דוגמאות לברכות ההודאה הן – ברכת הגומל שנוהגים לברך על הצלה מסכנת חיים, וברכת שהחיינו שמברכים על משהו חדש וכן על מצווה המתחדשת אחת לשנה (כגון: הדלקת נר חנוכה, תקיעת שופר). ונוהגים לברך על שמיעת בשורה טובה או אירוע משמח שגם אחרים שותפים לו ("ברוך…. הטוב והמיטיב"), ובאותה מידה מברכים גם על שמועה רעה או אסון, וכן על פטירה ("ברוך… דיין האמת"). ויש גם ברכה מיוחדת על גשם היורד לאחר תקופת בצורת ועצירת גשמים. ברכה זו פותחת במילים: "מודים אנחנו לך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, על כל טיפה שהורדת לנו".¹⁵

ולקבוצה זו של ברכות הודאה אפשר לשייך גם את ברכות השבח הנאמרות כל יום במסגרת תפילת הבוקר – ברכות השחר, לצד ברכות שבח שמברכים בזמנים קבועים – לדוגמה: ברכת הלבנה (בתחילת כל חודש), ברכה על האש ("מאורי האש") בטקס ההבדלה של מוצאי שבת, וכן ברכות באירועים מיוחדים, ובהן שבע ברכות הנישואין.

ברכות בקשה

בקשות שבהן היחיד המתפלל פונה לה' בבקשה, אך כולל בה ברכה, נקראות ברכות בקשה. יש ברכות בקשה שהן חלק מתפילות הקבע, לדוגמה – הברכות בתפילת עמידה וברכות מסוימות בתפילות השבת והחג, שבהן מודים לה' על השבת או על החג ומבקשים למצוא ביום זה מנוחה וגאולה.¹⁶

יש ברכות בקשה שאין להן זמן קבוע, כגון – תפילת הדרך, המיועדת לנוסעים מחוץ לעיר בדרך בינעירונית, ובה בקשה מה' שישמור על הנוסעים מכל צרה ופורענות ויביא את כולם ליעדם לחיים, לשמחה ולשלום, והיא מסתיימת בברכה: "ברוך אתה ה' שומע תפילה."

ובימינו יש גרסה מיוחדת של תפילת הדרך לטיסה. הרבנות הצבאית הראשית חיברה תפילות דרך מיוחדות לטייס, לצנחן ולצוות הצוללת, ובהן בקשות לעזרה בביצוע המשימות והגעה בשלום ליעד: הטייס מבקש "שתשאנו לשלום", והצנחן מבקש "שתצניחנו לשלום", וצוות הצוללת אומר "שתצלילנו לשלום", וכולם מבקשים להגיע ליעדם "לחיים, לשמחה ולשלום". והבקשות נחתמות בברכה: "ברוך אתה ה' שומע תפילה."
ולסיום – ברכה לבטלה: זאת ברכה מיותרת, שנאמרה בטעות ושלא לצורך, ובכך הזכיר המברך את שם ה' לשווא, לחינם. לפי ההלכה, מי שטעה ואמר ברכה לבטלה צריך לומר אחריה: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ובכך להדגיש שכל כוונתו – להגדיל את שם ה' בעולם.¹⁷

העשרה - קישורים

לוח ברכות הנהנין – לכל מי רוצה לדעת מה מברכים על מה ומתי – באתר כיפה

תפילת הדרך לטייס – באתר

הלכות תפילת הדרך – באתר ישיבת בית אל