גליקל האמיל

גליקל האמיל (1645 – 1724) ידועה גם בשם גליקל מהאמילן (גליקל בעברית: אושרית או מזל). נולדה למשפחה מיוחסת מן העיר המבורג שבגרמניה. בגיל 14 התחתנה עם סוחר בשם חיים האמיל (שהיה תושב העיר האמיל – המבורג) וילדה 12 ילדים.

אחרי 30 שנות נישואים מאושרים נפטר חיים, וגליקל נותרה אלמנה. היא החלה לנהל בכוחות עצמה את עסקי המסחר של בעלה, שהתפרסו על פני שווקיה המרכזיים של אירופה באותם ימים – אמשטרדם, לייפציג, ברלין, וינה, מץ ופריז.

בשנת 1700, כ-10 שנים אחרי שהתאלמנה, נישאה לסֶרף לוי, בנקאי עשיר מהעיר מֶץ. אך כעבור כמה שנים הוא איבד את כל רכושו, ובשנת 1712 נפטר והותיר את גליקל אלמנה בפעם השנייה.

את זיכרונותיה החלה לכתוב אחרי מות בעלה הראשון, בשנת 1691, וסיימה את כתיבתם אחרי מות בעלה השני, בשנת 1719. לפי עדותה, כתבה את זיכרונותיה כצוואה רוחנית לצאצאיה וכמזור לבדידותה.

יש בזיכרונותיה פרק "מלא מוסר השכל ואורחות חיים של אישה יהודית הבוטחת בה'", תיאורים של חייה כאם וכאשת עסקים, לצד תיאורים של היחסים בתוך הקהילה, של אירועי התקופה ועוד. במוזיאון היהודי בברלין מוקדשת קומה שלמה לתיעוד גליקל האמיל וקורות חייה, המשמשים בבואה לאורח החיים היהודי בגרמניה בסוף המאה ה- 17 ותחילת המאה ה- 18 (חנא שמרוק, גליקל האמיל, האנציקלופדיה העברית, כרך המילואים, תשכ"ח-1968, עמ' 901 – 902).
זכרונותיה של גליקל מהאמיל יצאו לאור במהדורה דו לשונית- המקור ביידיש לצד תרגום לעברית – ובצירוף מבוא, הסברים וביאורים היסטוריים וספרותיים.¹