הלל הזקן
הבולט בחכמי ארץ ישראל בתקופת המלך הורדוס. זכה לכינויו "הזקן" בזכות חוכמתו ומעמדו. אישיות מוסרית רחבת אופקים ולב. יליד בבל שעלה לארץ, היה לנשיא הסנהדרין ומייסד האסכולה המקילה בהלכה הנקראית על שמו – בית הלל.
הלל (סוף המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה) – היה האישיות הבולטת ביותר בחכמי ארץ ישראל בתקופת הורדוס. כינויו "הזקן" ניתן לו לא בשל גילו – אלא בשל חכמתו ומעמדו. הוא נקרא גם הלל הבבלי – על שם ארץ מוצאו: הלל הזקן נולד בבבל למשפחה שיוחסה לצאצאי דויד המלך.
בצעירותו עלה לארץ ישראל כדי ללמוד תורה בבית מדרשם של שמעיה ואבטליון.1 רק פרטים היסטוריים מועטים ידועים לנו על הלל הזקן, והמידע על חייו וקורותיו מבוסס על אגדות חז"ל הכוללים סיפורים על ראשית לימודיו בירושלים – תקופה שבה התפרנס בדוחק רב, ואת השכר הזעום שהרוויח מדי יום חילק לשניים – חציו לפרנסת בני ביתו וחציו דמי כניסה לבית המדרש.2 לימים נודע כחכם גדול בתורה, שעלה בידיעותיו על כל חכמי ארץ ישראל, ולכן התמנה לנשיא הסנהדרין – ראש וראשון לשושלת הנשיאים מבית הלל שנמשכה יותר מ-400 שנה.
הלל הזקן, בן זוגו ובר הפלוגתא של שמאי הזקן, היה חדשן בתחום לימוד תורה וההלכה. הוא פתח את שערי בית המדרש לכל החפץ ללמוד, ושינה את אופיו של בית המדרש ממוסד אליטיסטי – למוסד עממי.4 הלל גם הגדיר כללים חדשים במדרש הלכה ("שבע מידות") וקבע תקנות שנועדו להתאים את ההלכה לצורכי החיים המשתנים, ובכך "פתח פתח לדרך של חידושים לדורות שאחריו". אחת התקנות החשובות שקבע היא תקנת הפרוזבול, שמטרתה הייתה לעודד מתן הלוואות לנזקקים גם בהתקרב שנת השמיטה ולאפשר חיי כלכלה תקינים יחד עם שמירת מצוות התורה.5
לצד פעולתו בתחום ההלכה, נודע הלל "כאישיות מוסרית, רחבת אופקים ורחבת לב, מלאה באהבת הבריות",6 כפי שמעידות אמרותיו הרבות, ובהן: "אל תפרוש מן הציבור", "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו", "לא הביישן לָמֵד ולא הקפדן מלמד", "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש".7
הלל היה ידוע באהבת השלום, ברדיפת שלום, באהבת האדם ובמתינות, כפי שעולה מן הסיפור בתלמוד הבבלי על הנוכרי שבא אליו כדי להתגייר, וביקש ללמוד את התורה "על רגל אחת". והלל גייר אותו ואמר לו את כל התורה – על רגל אחת: "מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך. זו היא כל התורה כולה. והשאר – לֶךְ וּלְמַד"8
בבית מדרשו של הלל הזקן נוצרה האסכולה של בית הלל, המייצגת פעמים רבות את השיטה המקילה בהלכה, ובמרבית חילוקי הדעות שהיו בין בית הלל לבית שמאי בנושאים הלכתיים – נקבעה ההלכה לפי שיטת בית הלל.9 רבות מן ההלכות והמסורות המיוחסות לו באות לידי ביטוי בדברי תלמידיו וממשיכיו – בית הלל.