הרב מרדכי ברויאר
חוקר נוסח התנ"ך (המסורה) ופרשן מקרא. כתב פרשנות אורתודוקסית שהכירה בתוקפן של השאלות שהעלתה ביקורת המקרא, אך שללה את תשובותיה והציעה בתגובה את "שיטת הבחינות". חתן פרס ישראל לספרות תורנית (1999).
הרב מרדכי ברויאר נולד בשנת תרפ"א – 1921 בעיר קרלסרוהה שבגרמניה למשפחה יהודית אורתודוקסית מפורסמת: אב סבו היה רש"ר הירש, ממנהיגיה של יהדות גרמניה בעת החדשה. בהיותו בן 13 עלתה משפחתו לישראל והשתקעה בירושלים, שם למד בבית ספר תיכון דתי (חורב) ולאחר מכן בישיבות, ובהן ישיבת חברון בירושלים. משם עבר הרב ברויאר לישיבת הדרום ברחובות, בה לימד וכיהן כרב בשנים תש"ט – תשכ"ו (1949 – 1965) ושם החל, כעדותו, באותה "מהפיכה בדרך לימוד התורה שבכתב".1
אחר כך עבר לירושלים, ובשנת תשכ"ט – 1969 הוזמן להצטרף לסגל ישיבת ההסדר "הר עציון" שהקים הרב יהודה עמיטל, ושם הוא לימד במשך כ-30 שנה שיעורים שבועיים בתנ"ך.
הרב ברויאר עסק שנים רבות בהתקנה של נוסח התנ"ך על פי נוסחים שונים של כתבי יד, והתברר כי הנוסח שהתקין תאם כמעט לחלוטין את נוסח המסורה בכתב היד העתיק והמקודש ביותר של התנ"ך – כתר ארם צובה.2 בשנת תשנ"ט – 1999 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית על עיסוקו בפירוש המקרא – "הן במחקריו והן בהרצאותיו ובשיעוריו", עיסוק שהוקדש כולו "לחיפוש פשוטו של מקרא במתודה מדעית מוקפדת, תוך אמונה צרופה בתורה מן השמים".3
הרב ברויאר כתב פרשנות אורתודוקסית ראשונה מסוגה לתורה. הוא הכיר "בתוקפן של הקושיות שהעלתה ביקורת המקרא הקלסית בדבר אחדותו של ספר התורה", אך שלל את תשובותיה.4
נקודת המוצא לפרשנותו היא הקביעה, שהקדוש ברוך הוא הכתיב את התורה בדרך הכוללת סתירות, מגמות וסגנונות שונים. אך כל אלו אינם, כטענת ביקורת המקרא, עדות לריבוי מחברים – אלא עדות למגמות שונות בכתוב, שאותן יש לבחון ולהבין. ומכאן השם שנתן לגישתו – "שיטת הבחינות": לַכָּתוּב בתורה יש בחינות שונות, ולעתים גם סותרות, וכל אחת מן הבחינות היא ביטוי לאמת שלה.
צירוף כל הבחינות של פסוק או עניין מסוים מבטא אמת שלימה ובה כל מידותיו של ה' – והיא אמת התורה: "מתגליות מבקרי מקרא… למדתי איך הקדוש ברוך הוא כתב את תורתו. הוא ידע שיש בכל דבר בחינות שונות, שכל אחת מהן היא אמת, אך אין היא אלא אמת חלקית. משום כך כתב תחילה את מקורות התורה, שכל אחד מהם מבטא "בחינה" אחת של האמת, ואחר כך צירף את כל הבחינות האלה וערך אותן כספר אחד, ורק הספר הזה מבטא את האמת השלימה, רק הוא מבטא את אמיתה של תורה".5 את המושג "פשוטו של מקרא" הסביר הרב ברויאר בהקשר לקביעת חז"ל כי "דיברה תורה בלשון בני אדם". לשיטתו של ברויאר, "התורה האלוהית שניתנה מידי ה' מדברת בלשון בני אדם רבים, שונים זה מזה תכלית שינוי במחשבות לבם ובסגנון כתיבתם".6
הרב ברויאר הזכיר את ההשראה שקיבל מדודו, ד"ר יצחק ברויאר, אשר "שלל בספרו כל אפשרות של סתירה בין מדעי הטבע ובין האמונה בבורא העולם", והאמין כי יש "הפריה והעשרה הדדית בין המדע ובין האמונה: מדע הטבע מגלה את גבורות ה' בעולם שנברא במאמר פי ה' ונמסר אחר כך לשלטון הטבע. ובדומה לכך מדע המקרא מראה לנו נפלאות בתורה שנכתבה ביד ה'… ונמסרה למשה בסיני כספר הכתוב בדיו על גוויל."7
הרב ברויאר נפטר בירושלים בחודש אדר תשס"ז – 2007.