חיים יוסף דויד אזולאי (חיד"א)

מבוא

חיד"א – חיים יוסף דויד אזולאי (1724 – 1806) – היה רב ומקובל, שליח קהילת היהודים בחברון לאירופה ומחלוצי הביבליוגרפיה העברית, "דמות יוצאת דופן" בין חכמי ארץ ישראל במאה ה-18. ¹ חיד"א יצא פעמיים למסעות ברחבי אירופה כשליח (שד"ר), ובפגישות שערך במהלך מסעותיו הותיר רושם רב "על יהודים ולא יהודים כאחד", שהתרשמו הן מהיקף ידיעותיו הן מאישיותו.²
במסעותיו הגיע לספריות ברחבי אירופה, איתר כתבי יד עבריים עתיקים ואף העתיק קטעים מתוכם. הוא החל לכתוב בגיל צעיר וחיבר עשרות ספרים במגוון תחומים – תלמוד והלכה, פרשנות ודרשות, ביבליוגרפיה ועוד – שרבים מהם נדפסו עוד בחייו, ובהם ספרו "שם הגדולים".³ חיים דויד אזולאי נפטר בליבורנו שבאיטליה בגיל 82 ושם נקבר. בשנת תש"ך – 1960 הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

תולדות חייו

ר' חיים יוסף דויד אזולאי נולד בירושלים בשנת תפ"ז – 1727 למשפחה מיוחסת: אביו, רפאל יצחק, היה צאצא למשפחת רבנים ממגורשי ספרד, ואמו, שרה, הייתה בת למשפחה שעלתה לארץ בעליית ר' יהודה החסיד.⁴ חיד"א למד בישיבתו של ר' חיים בן עטר והיה תלמידם של חכמי ירושלים, ובהם הדיין ר' יונה נבון, שעמד על גדולתו ואהב אותו "אהבת עולם", והמקובל ר' דויד חזן. מצעירותו ניחן חיים דויד אזולאי ביכולת דרשנית, בסקרנות מדעית ובכישרון כתיבה, כמו גם במרץ ובפעלתנות רבה. הוא נחשב לעילוי, ומורו הדיין יונה נבון העיד עליו כי "בצאתו מרחם קידשוהו שמים קידושי תורה".⁵

בגיל 17 החל בכתיבת ספרו הראשון, וטרם מלאו לו 20 החל בלימודי קבלה, ולימים נמנה עם חבורה מצומצמת של מקובלים ירושלמים – חבורת "אהבת שלום". בזכות אישיותו המיוחדת התמנה על ידי קהילת חברון כשליח (שד"ר) לקהילות היהודים בערי מערב אירופה כדי לאסוף תרומות עבור יהודי חברון. וכך יצא מארץ ישראל לאירופה – פעמיים: שליחותו הראשונה הייתה בשנת תקי"ד – 1753 ונמשכה חמש שנים, ובמהלכה שהה במצרים ובארצות מערב אירופה – איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. 15 שנים לאחר שובו מן השליחות הראשונה (תקל"ג – 1773) יצא לשליחותו השנייה וביקר במצרים ובטוניס, בארצות השפלה, בצרפת ובאיטליה, אך בסיומה של השליחות (תקל"ט – 1779) לא שב לארץ אלא השתקע בעיר ליבורנו שבאיטליה, שם חי ופעל 25 שנה – עד למותו.
בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא חיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה – אך נכשל במשימתו. הוא לא חזר לירושלים ובחר לעבור למצרים, שם כיהן כרב הקהילה במשך ארבע שנים. בעקבות אירועים פוליטיים במצרים⁶ חזר חיד"א לארץ והתיישב בחברון (תקכ"ט – 1769), ומשם יצא לאחר כמה שנים לשליחותו השנייה, שממנה לא שב עוד לארץ.

לצד אישיותו המיוחדת, היה חיד"א בעל הופעה חיצונית מרשימה, ומכל השליחים בני דורו שיצאו מארץ ישראל לתפוצות "היה חיד"א השליח המפורסם ביותר, שהגדיל והאדיר את שמה של ארץ ישראל ונלחם מלחמת כבודה."⁷ חיים דויד אזולאי היה תאב דעת וניחן בכישרון כתיבה ובאהבת ספרים: בכל מקום שאליו הגיע במסעותיו בדק את הספריות ואת אוספי הספרים וערך רשימות מדוקדקות של כתבי יד וספרים יהודיים שמצא.

ר' חיים דויד אזולאי התחתן עם רחל, והיא מתה בשנת תקל"ג – 1773, כאשר שהה בטוניס בשליחותו השנייה. לבני הזוג נולדו שני בנים – רפאל ואברהם – ושלוש בנות – שרה, קלרה ושמחה.⁸ בנו רפאל היה לימים רבה של העיר אַנְקוֹנָה שבאיטליה, ובספרייתו נמצאו כתבי יד וספרים רבים מספרייתו של אביו.⁹
פרט לארבע השנים שבהן כיהן כרב ראשי בקהיר – סירב ר' חיים אזולאי לשמש ברבנות ולא נעתר לפניותיהן של קהילות, ובהן קהילת צפת וקהילת מגוריו, ליבורנו. עם זאת היה מקובל כסמכות הלכתית עליונה, ויהודים מכל קהילות איטליה פנו אליו בשאלות וביקשו את תשובותיו והכרעותיו. בשנות חייו באיטליה הקדיש את עיקר זמנו לכתיבה, ואז גם כתב את ספרו ההיסטורי-הביבליוגרפי "שם הגדולים" שיצא לאור בדפוס ליבורנו. את רשמי מסעותיו בקהילות ישראל סיכם בספר "מעגל טוב" שיצא לאור לאחר מותו בשנת תרל"ט – 1879 בליבורנו, ולימים נדפס בירושלים (תרצ"ד – 1934). ר' חיים דויד אזולאי נפטר בתאריך יא באדר תקס"ו – 1806 בליבורנו שבאיטליה, ושם נקבר, ובשנת תש"ך 1960 הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

כתבי חיד"א

חיד"א היה סופר פורה שכתב עשרות ספרים במגוון תחומים: תלמוד והלכה, פרשנות – ובכלל זה פרשנות מקרא, קבלה, עיונים בתפילה, ביבליוגרפיה ותיעוד של כתבי יד ועוד. רבים מספריו נדפסו בליבורנו במהלך חייו בעיר. כשהיה כבן 17 החל לכתוב את ספרו הראשון – "העלם דבר" – שלא ראה אור אך שימש בסיס לספרו "שם הגדולים", ובו סקירה היסטורית מקיפה על תולדותיהם של חכמים מימי הגאונים ועד לימיו – ופירוט יצירותיהם.

פירושיו לתורה משובצים בליקוטים מכתבי יד או מספרים נדירים שמצא, לצד פרשנות מקורית משלו. ר' דויד אזולאי כתב גם פירוש לספר תהילים ("יוסף תהילות") ופירוש על מסכת אבות במשנה (ועל מסכתות נוספות), ספר על כללים בתלמוד ("עין זוכר", תקנ"ג – 1793) ופירושים לאגדות חז"ל שבקובץ "עין יעקב".¹⁰

חיד"א כתב גם ספרי הלכה, ובהם הספר "ברכי יוסף" (תקל"ז – 1777), שנכתב במשך שנים רבות והוא מפתח דיונים נרחבים בעקבות ספר הפסיקה שולחן ערוך. כמו כן נשתמרו בפנקסים בכתב ידו יותר מ- 300 דרשות שקרא מן הכתב. הוא הוציא לאור מהדורה של התנ"ך עם פירוש קצר משלו (לכל כ"ד ספרי התנ"ך) – "חומת אנ"ך", ובחייו – וגם לאחר מותו – התפרסמו קבצים, ובהם מבחר מאיגרותיו.¹¹ את רשמי מסעותיו העלה על הכתב בספר "מעגל טוב", שיצא לאור בליבורנו כ-70 שנה לאחר מותו (תרל"ט – 1879) ומשמש מקור היסטורי למידע על החיים בקהילות היהודים באירופה ובאימפריה העות'מאנית במאה ה-18. רשימת ספרי חיד"א שיצאו לאור בדפוס ארוכה – ועדיין כמחצית מחיבוריו נותרו בכתבי יד.

חיד"א - ביבליוגרף עברי

חיים דויד אזולאי היה מצעירותו תאב דעת ובעל סקרנות מדעית וגילה התעניינות רבה בספרים.
מסעותיו הממושכים במערב אירופה ובמרכזה העניקו לו את האפשרות להמשיך ולהרחיב את ידיעותיו. הוא ביקר בספריות ובאוספים פרטיים בערים שהגיע אליהן,¹² במטרה לאתר ספרים וכתבי יד יהודיים עתיקים.

ספרו של חיד"א "שם הגדולים", שכתיבתו נמשכה יותר מ-20 שנה (1774 – 1796) נחשב לאחד הספרים החשובים בביליוגרפיה העברית, והוא משמש חוקרים ולומדים גם בימינו. לספר שני חלקים: החלק הראשון מציג סקירה היסטורית של כ-1,300 גדולי ישראל מימי הגאונים ואילך (לא כולל בני דורו של חיד"א), תוך פירוט שושלת היוחסין של כל אחד מן האישים וכתביו – לפי סדר הא"ב. החלק השני בספר הוא רשימת הספרים של כלל האישים שנזכרו בחלק הראשון – כ-1,2000 ספרים המוצגים לפי סדר הא"ב של כותריהם. מקצת הספרים הנזכרים ב"שם הגדולים" לא הגיעו לידינו, וכל המידע עליהם מבוסס על ספר זה.

העשרה - קישורים

חיד"א (חיים דויד אזולאי), "כיסא דוד"(דרשות לשבת), מהדורה מצולמת – באתר Hebrewbooks

חיד"א, "אהבת דוד" (דרשות לשבת), מהדורה מצולמת – באתר Hebrewbooksחיד"א, "יוסף אומץ"

(שו"ת וענייני הלכה), מהדורה מצולמת – באתר Hebrewbooks

חיד"א, "יוסף תהילות" – פירוש לספר תהילים, מהדורה מצולמת – באתר Hebrewbooks