חלום יעקב

כאשר היה יעקב בדרכו מבאר שבע לחרן, הוא הגיע ל"מקום" שבו שכב לישון, ובו וחלם חלום: "וְהִנֵּה סֻלָּם¹ מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", ועל הסולם "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח 12).
לפי חז"ל, היו אלה המלאכים שליוו את יעקב בדרכו: המלאכים העולים היו מלאכי ארץ ישראל, שליוו אותו עד אותו מקום; ואילו היורדים – היו מלאכי חוץ לארץ, שליוו אותו מכאן ואילך.²
בראש הסולם ניצב ה', והוא פנה אל יעקב: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק" והבטיח לו: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ." נוסף על ברכת הזרע והארץ, יש בהתגלות זו הבטחה אישית ליעקב, לשמירה עליו בכל הלא-נודע המצפה לו בניכר מכאן ואילך: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" – לצד הבטחה כי יסייע לו לשוב לארצו: "וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כח 12-15).
כאשר התעורר יעקב בבוקר, הבין כי זכה להתגלות אלוהית וכי "המקום" – שהיה בבחינת מקום סתם – אינו אלא "בֵּית אֱלֹהִים . וְזֶהוּ שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (כח 17). ומיד פעל יעקב בהקבלה לחיזיון שראה בחלומו: כנגד הסולם הניצב – הציב מצבה, ומכיוון שבראש הסולם התגלה לו ה' – יצק שמן על ראש המצבה וקרא למקום בית-אל.
בעקבות ההבטחה האלוהית לשמירתו, נדר יעקב נדר: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי – וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (כח 20-21). בשובו מחרן ולפי צו ה' בנה יעקב מזבח במקום "לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי" (בראשית לה 3).