חנינא בן דוסא

תנא, חכם המשנה, בן דורו ותלמידו של ר' יוחנן בן זכאי (המאה ה-1 לספירה). במשנה מצוטט רבות בענייני מוסר.

מאת:
< 1 דקות

חנינא בן דוסא (המאה ה-1 לספירה) – היה תנא (חכם המשנה) שחי בסוף תקופת הבית השני, בן דורו, תלמידו וחברו של רבן יוחנן בן זכאי. התפרסם בזכות יושרו וצדקתו, ובזכות תפילתו שעל פי המסופר תמיד התקבלה לפני האל (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לד עמ' ב).

חנינא בן דוסא מצוטט רבות בענייני מוסר ומידות טובות, לדוגמה – "כל שמעשיו [הטובים] מרובין מחכמתו (=לימודו) – חכמתו מתקיימת; וכל שחכמתו (=לימודו) מרובה ממעשיו [הטובים] – אין חכמתו מתקיימת". "כל שרוח הבריות (=בני האדם) נוחה הימנו (=ממנו) – רוח המקום (=אלוהים) נוחה הימנו (=ממנו)" (משנה, מסכת אבות, פרק ג משנה ט-י).