כתב רש"י

כתב רש"י הוא גופן (פונט) שהתפתח מתוך הכתב המרובע, שבו כל קווי האות שוויים בעוביים. מקורו של פונט זה בכתיבה הספרדית של המאה ה-14. באותיות אלו השתמשו בהדפסת הספר העברי הראשון – תורה עם פירוש רש"י – בשנת 1475, כדי להבחין בין פירוש רש"י ובין הטקסט המקראי.
צורה זו של האותיות התייחדה בדפוסים הראשונים לפירוש רש"י בלבד, ומכאן שמו של כתב זה – כתב רש"י. וזאת אף על פי שרש"י עצמו חי באשכנז 375 שנה קודם לכן ולא הכיר את הכתב הזה שנקרא על שמו.