מלחמת עמלק

מלחמת עמלק בבני ישראל – זמן קצר אחרי שיצאו ממצרים – נזכרת בתורה פעמיים: בספר שמות (יז 8 – 13) ובספר דברים (כה 17 – 19).
מהלך המלחמה ותפקידיהם של משה ויהושע מתוארים בספר שמות: משה ציווה על יהושע לבחור אנשים לוחמים ולצאת להילחם בעמלק, בעוד הוא עצמו עמד במהלך כל המלחמה על ראש הגבעה ו"מטה אלוהים" בידו "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק". יהושע והעם נלחמו בעמלק וגברו עליו (שמות יז 13). אחרי המלחמה נצטווה משה לכתוב "זיכרון בספר" כי ה' ימחה את זכר עמלק "מתחת השמים".
בספר דברים (כה 17 – 19) אין תיאור של מהלך המלחמה – אלא של נסיבות ההתקפה של העמלקים ואת שיטת לחימתם: התקפה על העורף החלש של בני ישראל "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ" (דברים כה 18). מלחמת עמלק בבני ישראל הייתה הפרת הנוהג שרווח במזרח הקדום, שאין לתקוף עוברי אורח לא חמושים, בהיותם נתונים להגנת אלוהיהם. לפיכך פגע עמלק במלחמתו גם באלוהי ישראל, שלפי תפיסה זו אחראי להגנת עמו.

ומכאן ההתחייבות של ה' למחות את זכר עמלק – וגם ההוראה של ה' לבני ישראל למחות את זכר עמלק:

"וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח." (דברים כה 19).

וכך, בספר שמואל א הודיע ה' לשאול המלך " פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל…. בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם" וציווה עליו: "עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו" (שמואל א, טו 2 – 3). אך שאול חמל על אגג מלך עמלק (ועל "מיטב הצאן והבקר") – ולפיכך נענש בביטול מלכותו (שם טו 26).