מנחם אוסישקין
מראשוני "חיבת ציון", תומך נלהב של הרצל, שעסק כל חייו בפעילות ציונית ובהתיישבות יהודית בארץ ישראל. גייס כספים לרכישת אדמות בארץ ועמד בראש "הקרן הקיימת לישראל". פעל גם לתחיית השפה העברית ולהקמת האוניברסיטה העברית בירושלים.
אברהם מנחם (מנדל) אוסישקין (1863 – 1941) נמנה עם ראשי תנועת חיבת ציון והציונות, "ציוני גדול" שפעל רבות לרכישת קרקעות להתיישבות היהודית בארץ.1 אוסישקין נולד ברוסיה הלבנה (בלארוס) לאביו, חסיד חב"ד, ולאמו, בת למשפחת רבנים.2 בילדותו עברה המשפחה למוסקבה, ושם למד אוסישקין בגימנסיה הריאלית והחל לקרוא ספרות עברית – מיצירות משה מאפו ופרץ סמולנסקין.
בעקבות הפוגרומים ביהודים – הסופות בנגב (תרמ"א – 1881) – הקים "אגודה של עולים לארץ ישראל" שאספה כספים למטרה זו, ושבעה מחבריה אכן עלו ארצה.3 בשנת תרמ"ה – 1885 נבחר למזכיר של כל אגודות חובבי ציון במוסקבה, ושנתיים לאחר מכן החל לפרסם בעיתון "המליץ" כתבות ומאמרים בזכות התנועה.
לאחר שנוסדה אגודת בני משה, הצטרף אליה ונמנה עם פעיליה. בגיל 28 ביקר לראשונה בארץ ישראל. אוסישקין חזר לרוסיה ושם עסק גם בתעמולה ציונית וגם בפעילות תרבותית, שכללה הקמת ספרייה עברית וחדר מתוקן. חמש שנים לאחר מכן (תרנ"ו – 1896) נפגש עם הרצל בווינה והיה לתומכו הנלהב. כעבור שנה החל להשתתף בקונגרסים הציוניים ועד סוף ימיו היה פעיל בהסתדרות הציונית.
בעקבות הפוגרום בקישיניוב החליט לעשות "מעשה רב" ולדאוג לארגונם של היהודים בארץ כבסיס להקמת מדינה יהודית. הוא קיבל את הסכמתו של הרצל ויצא לביקור שני בארץ, שבמהלכו ארגן בזיכרון יעקב "כנסת גדולה של יהודי ארץ ישראל" – כינוס שנמשך שלושה ימים, וממנו צמחה הסתדרות המורים העבריים.
מנחם אוסישקין נמנה עם המתנגדים הפעילים לתכנית אוגנדה. הוא פרסם את "הפרוגרמה שלנו" – חוברת שעסקה בהתיישבות היהודית בארץ ותמכה בהקמת יישובים חקלאיים על אדמות שיירכשו בידי הקרן הקיימת לישראל ויועמדו לרשות חקלאים יהודים.4
אוסישקין היה פעיל מרכזי בתחיית השפה העברית ברוסיה והיה חבר באגודת "חובבי שפת עֵבֶר" באודסה.5 לקראת ביקורו השלישי בארץ הגדיר יעדים תרבותיים ליישוב בארץ והעלה את הצורך באוניברסיטה עברית. יחד עם ד"ר חיים ויצמן פעל בקונגרס הציוני ה-11 (תרע"ג – 1913) למען הקמת האוניברסיטה, ואף והשיג הקצבה כספית ראשונה לרכישת השטח שעל הר הצופים בירושלים.
עם פרסומה של הצהרת בלפור ארגן אוסישקין באודיסה הפגנת ענק, שבה השתתפו כ-200,000 איש. שנתיים לאחר מכן, בתום מלחמת העולם הראשונה, הוזמן על ידי ויצמן וסוקולוב לשאת דברים בעברית בוועידת השלום בוורסאי כנציגם של היהודים. היה זה "הנאום העברי הראשון בוועידה מדינית כלשהי" וגם – "רגע גדול בחייו של אוסשקין".6
בגיל 48 עלה אוסישקין לארץ, ובתפקידו כראש "ועד הצירים"7 השיג את הכרת השלטונות הבריטיים בשפה העברית כלשון רשמית בארץ ישראל ורכש את אדמות עמק יזרעאל. כארבע שנים לאחר עלייתו לארץ נבחר לראש הקרן הקיימת לישראל, תפקיד שמילא עד יום מותו. במסגרת זו פעל במרץ לגיוס כספים לרכישת קרקעות להתיישבות יהודית – במפרץ חיפה ובעמק חפר, בעמק בית שאן ועוד.
מנחם אוסישקין נפטר בביתו בגיל 78 (תשרי תש"ב – 1941) ונקבר בירושלים בהר הצופים, ליד קברו של י"ל פינסקר. אוסישקין פעל למען התנועה הציונית במשך 60 שנים ברציפות, והטביע את חותמו כ"איש מעשה ואיש חזון" שנאבק למימוש מטרותיו, "ובכוח רצונו הגדול" גם הגשים אותן.8