מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מלובביץ'

ר' מנחם מנדל שניאורסון (1902 – 1994), הידוע בכינוי – על שם עירו – הרבי מלובביץ', היה האדמו"ר¹ השביעי והאחרון של חסידות חב"ד, ונמנה עם צאצאיו של האדמו"ר השלישי.²

מנחם מנדל שניאורסון נולד בניקולאייב שבאימפריה הרוסית (כיום: מיקולאייב באוקראינה) לאביו לוי יצחק שניאורסון, שמונה זמן קצר לאחר מכן לרב הקהילה בעיר יקטרינוסלב, ולאמו חנה, שהשפיעה רבות על בנה. בילדותו למד תורה, בעיקר מאביו וממורים פרטיים, ואלו עמדו על כישוריו הבולטים ועל חריפות שכלו.³

בצעירותו התגלה מנחם מנדל כבחור תאב דעת ואוטודידקט, שלמד הרבה בכוחות עצמו. בגיל 21 נפגש עם ר' יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, והוא צירף את מנחם מנדל לחוג תלמידיו הקרוב.

חמש שנים לאחר מכן התחתן עם בתו של האדמו"ר, חיה מושקא, ולאחר מכן יצא – יחד עם אשתו – לתקופת לימודים ארוכה (1928 – 1941) במימון חותנו. תחילה למד באוניברסיטת ברלין, ולאחר מכן – בעקבות עליית הנאצים לשלטון – עברו בני הזוג לפריז, ושם למד מנחם מנדל בפוליטכניון.⁴

בעקבות כיבוש פריז בידי הנאצים (תש"א – 1941) ברחו בני הזוג לארצות הברית והתיישבו בניו יורק, שם החל מנחם מנדל לסייע לחותנו בניהול החסידות. כשהיה מנחם מנדל בן 48, נפטר חותנו. הוא לא השאיר אחריו בן יורש – ור' מנחם מנדל התמנה לאדמו"ר השביעי (ובשלב זה – האחרון) של חב"ד.⁵
בתקופת כהונתו כאדמו"ר זכתה חסידות חב"ד להשפעה רבה בקהילות היהודים בעולם בזכות פעילותו של ר' מנחם מנדל – הרבי מלובביץ' – בתחום החינוך וההסברה: הוא הרחיב את מערכת החינוך של חב"ד והקים מסגרות חינוך חדשות בארצות הברית "תוך הקדשת תשומת לב מיוחדת ליהודי המזרח."⁶ עשייתו החינוכית זכתה להכרת הממסד האמריקני, והקונגרס הכריז על יום הולדתו (י"א בניסן – 18 באפריל) כ"יום החינוך" בארצות הברית. במשך כיובל שנים, שבהן הנהיג את חסידות חב"ד, זכה להערכה עצומה בקרב יהודים וגויים, ובית הנבחרים האמריקני אף החליט להעניק לו את מדליית הקונגרס כאות הערכה לפעילותו הציבורית בארצות הברית.

הרבי מלובביץ' שלט בשפות רבות, ובהן יידיש, רוסית, צרפתית, אנגלית ועברית, ובעזרתן יצר קשר עם קהילות יהודיות ברחבי העולם. במסגרת היעד של הפצת תורת חב"ד דאג לפרסם את כתביהם של גדולי החסידות, ובעיקר של אדמו"רי חב"ד, בתרגומים לשלל שפות,⁷ לחלקם לכל דורש, ובכך להרחיב את מעגלי ההשפעה של חב"ד.

למטרה זו גם יזם והקים את ארגון השליחים של חב"ד, המפיצים את תורת החסידות בכל אתר שיש בו יהודים (או שיהודים מגיעים אליו כתיירים וכתרמילאים). ר' מנחם מנדל שניאורסון גילה פתיחות וסובלנות ונהג לענות לפניותיהם של גברים ונשים, מבוגרים וילדים. בשנותיו האחרונות נהג לחלק שטרות של דולר לכל אותם המונים שפקדו את ביתו וביקשו את ברכתו כחלק מהפצת מצוות הצדקה.⁸ פעילותו "קירבה רבים לחב"ד, מהם שהיו רחוקים מיהדות",⁹ ועם חסידיו נמנו נשיא המדינה השלישי, זלמן שזר, וכן הרב עדין שטיינזלץ.
ר' מנחם מנדל פרסם ספרים רבים בחייו, ובהם: הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים (תש"ז – 1947), ספר תולדות האדמו"ר מהר"ש,¹⁰ ליקוטים משיחותיו ועוד; וכתביו ממשיכים להתפרסם גם אחרי מותו.
הזוג שניאורסון היה ערירי, והרבי מלובביץ' נפטר בגיל 92 (תשנ"ד – 1992) ללא יורש. מאז ועד עתה נותרה חסידות חב"ד ללא אדמו"ר, רבי.¹¹ חל בה פילוג פנימי – ועלה הפלג המשיחי, המאמין כי הרבי לא מת וכי הוא עתיד להתגלות כמשיח, כפי שמעידה הסיסמה: "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד."