משה אבן עזרא

משה אבן עזרא (1055 – 1135): משורר עברי, נולד בגרנדה שבספרד המוסלמית למשפחה יהודית מכובדת ומבוססת, וזכה להשכלה מקיפה גם בתחום היהדות וגם בתחום המדע והתרבות הערבית. בגרנדה כתב את "ספר הענק", ובו מכתמים – שירים קצרים בני 2 – 6 שורות במגוון נושאים משירת החול: שירי ידידות ותהילה, שירי אהבה וטבע וגם מעט שירי פרדה, זקנה ומוות. ספר זה מעיד על שליטתו המופלאה של משה אבן עזרא בלשון העברית, ובו השתמש לעתם קרובות בצימודים – משחקי לשון המבוססים על מילים שכתיבתן והגייתן זהה אך משמעותן שונה.
בגרנדה התוודע משה אבן עזרא לשירתו של יהודה הלוי, ובין השניים התפתחה ידידות ארוכה – עד למותו של משה אבן עזרא.¹ כשהיה משה אבן עזרא בן 35, פלשו המוסלמים הקנאים (המורביטון) לספרד המוסלמית (1090) וכבשו את גרנדה.
מרבית יהודי העיר נמלטו ממנה, ובהם גם משה אבן עזרא הצעיר. הוא נמלט צפונה, לספרד הנוצרית, וניתק מבני משפחתו, ומכאן ואילך לא זכה לראות את ילדיו, שנפטרו עוד בחייו.
משה אבן עזרא כתב שירי חול לצד שירי קודש, והשירים קובצו בדיוואן בידי עורך אלמוני. בשירת החול של משה אבן עזרא מצויים שירי יין, טבע ואהבה, שנכתבו בעיקר בימי צעירותו בגרנדה המוסלמית, בתקופה הטובה והיפה של חייו. אחד מהם הוא השיר "כָּתְנוֹת פַּסִּים": "כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ/ וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ…".
שירי החול שכתב בספרד הנוצרית היו ביטוי לתלאותיו, לסבלותיו ולתהפוכות חייו, ותיארו את בדידותו, את דאגתו לילדיו ואת צער הניתוק מהם וממשפחתו, וכן את תחושת תלישותו כפליט בספרד הנוצרית. עם זאת, גם באותן שנים קשות, שבהן הייתה השמחה ממנו והלאה, לא זנח לגמרי את שירי החול והתענוגות, למרות שבסביבתו הנוצרית החדשה היו מעט נדיבים וחובבי שירה: "בשדה אדום תועה בלי מרעה".²
מבין שירי הקודש שכתב, המרשימים (והרבים במספרם) הם פיוטי הסליחות, שהעניקו לו את הכינוי "הסַלָח", ואחד מהם שולב בתפילות יום הכיפורים, כפתיחה לתפילת נעילה בנוסח קהילות ספרד.
בסוף ימיו כתב בערבית-יהודית ספר עיוני על השירה – "שירת ישראל" – ובו דיונים על מהות השירה וחשיבותה, על מרכיביה הצורניים, ובכלל זה לשון וסגנון וקישוטי השיר, וכן תיאור התפתחות השירה העברית בספרד עד לימיו. משה אבן עזרא כתב גם ספר פילוסופי -"ערוגת הבושם", שהיה ספרו האחרון.
משה אבן עזרא עסק גם בפן האמנותי של המקרא – של הפרוזה והשירה במקרא – ופירש פסוקים תוך התייחסות להיבט האמנותי והאסתטי של לשון המקרא, ובכך ייחודו. לא ידוע מתי בדיוק נפטר משה אבן עזרא והיכן נקבר, אך נראה שלמרות התלאות והבדידות שידע בחייו – הוא זכה לאריכות ימים, ונפטר בגיל 80 בערך.