ר' משה קורדובירו
נמנה עם הראשונים והבולטים במקובלי צפת (המאה ה-16). תלמידו של ר' יוסף קארו ומורו של ר' חיים ויטאל. בספרו "פרדס רימונים" סיכם את כל הזרמים בקבלה עד לימיו, תוך ניסיון לשלבם לשיטה אחת. יורשו הרוחני היה האר"י.
ר' משה קורדובירו (1522 – 1570) – הידוע בכינויו רמ"ק – היה בן למשפחה שמוצאה ככל הנראה מקורדובה בספרד. מקום לידתו אינו ידוע אך בצעירותו הגיע לארץ ישראל. קורדובירו נמנה עם המקובלים הבולטים בצפת של המאה ה-16, והיה תלמידו של ר' יוסף קארו ושל ר' שלמה אלקבץ (שהיה גם גיסו).
ר' משה קורדובירו עמד בראש ישיבה בצפת ועסק בהוראת תורת הנסתר, ואחד מתלמידיו היה ר' חיים ויטאל.
קורדובירו "הצטיין ביותר בכוחו היצירתי": בגיל 26 סיים לכתוב את ספר חשוב ומקיף על הקבלה – "פרדס רימונים" – ובו סיכום של כל הזרמים בקבלה עד לימיו, תוך ניסיון לשלב אותם לכלל שיטה אחת.1 אחרי פטירתו עברה הבכורה ליורשו הרוחני, האר"י, שפיתח תורה קבלית שונה (הקבלה הלוריאנית), שתפסה את המקום המרכזי ודחקה את שיטתו של קורדובירו.
ר' משה קורדובירו נפטר בצפת בגיל 48 ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר. על קברו הספיד אותו מורו ורבו, ר' יוסף קארו, במילים: "כאן נגנז ארון התורה".