סיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב

ר' נחמן מברסלב נודע בעיקר בזכות סיפוריו הייחודיים, שאותם סיפר בעל פה ביידיש לחוג מצומצם של תלמידיו בשנות חייו האחרונות. הוא השאיר אחריו שלושה עשר סיפורי מעשיות,¹ שהועלו על הכתב ביידיש ותורגמו בעברית בידי תלמידו וסופרו ר' נתן שטרנהרץ מנמירוב. הסיפורים שונים זה מזה בתוכנם ובסגנונם, אך מבחינת המבנה הספרותי הם דומים לאגדות (יהודיות ולא יהודיות) ולסיפורי עם.
המקור העיקרי לרעיונות מאחורי סיפורי המעשיות היא ספרות המדרש והקבלה: הדמויות כמו גם הסמלים והדימויים בסיפוריו – ובהם המלך, בת המלך ובן המלך, הלב, המעיין, האבן והציפור – שאובים מן הקבלה, בעיקר מספר הזוהר וקבלת האר"י. כך גם הנושא המרכזי בסיפורי המעשיות של ר' נחמן, הנוגע ל"בעיית תיקונו של העולם ודרכו לקראת הגאולה".²
סיפורי ר' נחמן "מכילים דברי תורה מגובשים, מרוכזים", שהלבוש הספרותי של מעשייה נועד להקל את קליטתם. ועם זאת, "סיפורי ר' נחמן כולם (אפילו הפשוטים שבהם) הם סיפורים הטעונים משמעות, ורובם אלגוריות מורכבות מבחינה ספרותית, ורב מזה – מבחינת התוכן".³
הסיפור האחרון – "מעשה בשבעה קבצנים" הוא הארוך והחשוב שבסיפוריו, ואותו סיפר כמה חודשים לפני מותו. סיפור זה נחשב לפסגת יצירתו של ר' נחמן אף על פי שלא זכה להשלימו. זהו סיפור מסגרת על בן מלך, שבתוכו – סיפור מסגרת שני על ילד וילדה שהלכו לאיבוד ופגשו בשבעה קבצנים, ובתוך סיפור זה – שישה סיפורים על שישה מתוך שבעת הקבצנים, שהגיעו כעבור שנים לחתונתם של הילד והילדה. בין סיפורי הקבצנים – סיפורו של הקבצן כבד הפה, סיפור הלב והמעיין, שנחשב למפורסם בסיפורי ר' נחמן.⁴ כחמש שנים לאחר מותו של ר' נחמן הוציא תלמידו ר' נתן שטרנהרץ לאור את סיפורי המעשיות בעברית וביידיש.
מרטין בובר תירגם את סיפורי המעשיות של ר' נחמן לגרמנית במהדורה שיצאה לאור בשנת תר"ף – 1920. כ-35 שנה לאחר מכן התפרסמו המעשיות בתרגום לאנגלית, שהתבסס על התרגום לגרמנית, וכך נודעו המעשיות גם מחוץ לעולם היהודי. בימינו יצאו לאור במדינת ישראל מהדורות המציגות עיבוד של המעשיות לעברית קלה יותר, וכן מבוא מפורט ולעתים גם פירוש וביאור לכל סיפור.⁵