ספר הוויכוח

ספר הוויכוח נכתב על ידי רמב"ן בעקבות ויכוח ברצלונה: הבישוף של העיר גירונה ביקש מרמב"ן לסכם את הוויכוח בספר – שהוא כפי הנראה "ספר הוויכוח". הספר מתעד את מהלך הוויכוח בין רמב"ן ובין המומר פאבלוס כריסטיאני, הנקרא בספר פריי פאול.

אך מן הספר עולה כי הוויכוח לא התנהל רק בין השניים, וכי לצד המומר התייצבו גם חבריו לכנסייה ומלך ארגון עצמו, שיזם את הוויכוח. מן הספר עולה עוד כי רמב"ן נפגש עם המומר עוד קודם לכן¹ והכיר את טענתו שיש בתנ"ך ובתלמוד הוכחות שהמשיח כבר הגיע – והוא אינו אלא ישו הנוצרי.

את הטענה הזו העלה כריסטיאני בוויכוח, ורמב"ן התמודד אתה והביא הוכחות כי המשיח טרם הופיע. רמב"ן הסביר ש"כל התלמוד אינו אלא ללמדנו מנהגי התורה… והיאך נהגו בה האבות" וכנגד הטענה שחז"ל אכן הכירו במשיחיותו של ישו טען רמב"ן: …ואם האמינו בישו ודתו, היאך לא עשו הם כאשר עשה?"² טיעון נוסף שהציג רמב"ן: אם אכן המשיח כבר בא – גם המלחמות היו אמורות להגיע לקיצן, כפי שמעידות נבואות אחרית הימים שבתנ"ך. ואילו הכנסייה נלחמת כל העת – ומכאן שהמשיח טרם בא.
"ספר הוויכוח", שנועד מלכתחילה לתעד את הוויכוח, היה מקור חיזוק ועידוד לקוראיו היהודים באמונתם כנגד התקפות הנוצרים. סגנונו של ספר הוויכוח מעיד על סערות הנפש של רמב"ן בעת הוויכוח, דוגמת התפרצותו כלפי יריבו: "כבר היו התנאים שלא אתווכח עמך ולא תענה בוויכוח."³ עם זאת נותר קולו ברור וצלול, ואין בדבריו לא פחד ולא הססנות – גם לא בפני המלך: "דברי אדוננו בעיני… מעולים ונכבדים… אבל לא אשבח אותם שהם אמת."⁴
ספר הוויכוח נדפס לראשונה בשנת 1681, ומאז חזר ונדפס במהדורות רבות. בימינו נדפס הספר במסגרת "כל כתבי רבנו משה בן נחמן" בהוצאת מוסד הרב קוק (תשכ"ג – 1963 ).