צבי הירש קלישר

מבוא

הרב צבי הירש קלישר (1795 – 1874) נמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו הנועזת ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה. בניגוד לתפיסה המסורתית, שהאמינה בציפייה סבילה לגאולה מן השמים, קרא קלישר לפעולה יזומה והאמין כי "מעט מעט תבוא גאולת ישראל". לפי תפיסתו, ההתיישבות בארץ וקיום המצוות התלויות בארץ יהיו השלב הראשון בגאולה האלוהית.
דעותיו של קלישר היו קול בודד וחריג בדורו ובמקומו והביאו לידי עימות בינו ובין גדולי הרבנים בני זמנו, ובהם מורו ורבו ר' עקיבא אייגר¹ והחת"ם סופר. את רעיונותיו העלה על הכתב בספריו ובמאמריו בעיתונות העברית וכן בפגישותיו עם מנהיגי ציבור יהודים ברחבי אירופה.
ספריו על יישוב הארץ, ובעיקר "דרישת ציון", היו לימים "למקור השראה לציונות הדתית".² הרב קלישר נפטר בגיל 79 במחוז הולדתו פוזן (פולין) ושם נקבר. קיבוץ טירת צבי בעמק בית שאן נקרא על שמו.

תולדות חייו

הרב צבי הירש קלישר נולד בראש חודש ניסן תקנ"ה – 1795 במחוז פוזן (פולין).³ הוא נולד למשפחת רבנים מיוחסת, וכבר בנעוריו הצטיין בלימודיו התורניים והיה תלמידו של הרב עקיבא אייגר. לאחר מכן החל ללמוד בכוחות עצמו ורכש השכלה במגוון תחומים, ובהם פילוסופיה.
בגיל 19 התמנה לרב ודיין בעיר טורן, ושימש בתפקיד זה ללא שָׂכָר במשך 40 שנה. כל אותן שנים התפרנסה המשפחה מחנות קטנה שניהלה אשתו. כמו רבנים אחרים בני זמנו ומקומו, נאבק גם הרב קלישר בתנועת הרפורמה וברעיונותיה, אך בניגוד להם – העלה רעיונות חדשים ונועזים למען חידוש ההתיישבות בארץ ישראל. הוא הדגיש כי הגאולה היא אכן בידי אלוהים ולא בידי אדם, אך הסביר כי היא לא תרד פתאום "משמים ארצה", אלא תבוא "מעט מעט",⁴ וכי יש להתחיל ולעשות את ההכנות המעשיות באמצעות יישוב הארץ וקיום המצוות התלויות בארץ.
לרעיון זה של חידוש היישוב בארץ ישראל הקדיש קלישר את מרצו ואת זמנו במשך מרבית שנות חייו הבוגרים; וזאת בהשפעת ההתעוררות של תנועות לאומיות בסביבתו הקרובה – בפולין ובגרמניה, ובארצות אחרות (כגון איטליה), אך תוך התבססות על מקורות מסורתיים – התנ"ך, התלמוד והקבלה.
את רעיונותיו תרגם לתכנית פעולה מעשית: הקמת חברה לרכישת קרקעות להתיישבות חקלאית בארץ, ייסוד בית ספר חקלאי בארץ, הקמת יחידות הגנה ועוד. הרב קלישר לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו ותכניותיו על הכתב, אלא נסע ברחבי אירופה כדי להיפגש עם מנהיגים יהודים, ובהם הלורד אנשל רוטשילד. ואולם קלישר לא מצא שותפים לרעיונותיו, והצליח בעיקר לעורר את התנגדותם ואת חמתם של הרבנים מנהיגי הדור, ובהם מורו עקיבא אייגר והחת"ם סופר.⁵
את רעיונותיו ותכניותיו על חידוש ההתיישבות בארץ ישראל פרסם הרב קלישר בספר "דרישת ציון" (תרכ"ב – 1862) ובחוברת "שלום ירושלים" (תרכ"ז -1867).⁶ כמו כן פרסם ספרים בנושאי הלכה⁷ ואגדה: "יציאת מצרים" – פירוש להגדה של פסח, "ספר הברית" – פירוש לתורה ועוד.
הקמת בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" (1870) הייתה מבחינתו ראשית ההגשמה של רעיונותיו. קרל נטר, מייסד בית הספר, פנה אליו בבקשה שיעלה לארץ ישראל ויפקח בבית הספר על הוראת הנושא של המצוות התלויות בארץ – אך הרעיון לא יצא אל הפועל. ארבע שנים לאחר מכן, בתאריך ה במרחשוון תרל"ה – 1874, נפטר הרב צבי הירש קלישר בעיר טורן ושם נקבר. שני בניו, אריה לייב וזאב וולף, המשיכו את דרכו ופעילותו.

הרב קלישר - מבשר הציונות

הרב צבי הירש קלישר חי בתקופה של התעוררות לאומית באירופה, וראה בצמיחתן ובהצלחתן של התנועות הלאומיות. הוא הסיק כי תנועות אלו יהיו הבסיס למסגרות מדיניות בעולם המודרני, והביע תמיהה על העדר התעוררות דומה בקרב היהודים:
"למה אנשי איטליא ושאר מדינות ימסרו נפשם עבור ארץ אבותיהם, ואנחנו נעמוד מרחוק? …שימו נא לב מה עשו אנשי איטליא, עם פולין, מדינת אונגריא… ואנחנו בני ישראל, אשר הארץ המפוארה, משוש כל הארץ, היא לנו למורשה… נשים יד לפה, ונהיה כאיש אשר אין בו רוח? הלא נבזינו בעיני נפשנו!"⁸
קלישר האמין כי גאולת ישראל השלמה היא בידי שמים, אך סבר כי השלב הראשון ייעשה בידי אדם: "גאולת ישראל אשר אנו חכים (=מחכים) לה – אל יחשוב כי פתאום ירד השם (=ה') משמים ארצה לאמור לעמו: צאו!".
לשיטתו של קלישר, הגאולה תבוא "מעט מעט", "לאט לאט" – ובינתיים יש לנקוט במעשים ובצעדי הכנה מתאימים, ובהם: עידוד עלייתם של יחידים לארץ כדי שיתיישבו בארץ ויממשו בה את המצוות התלויות בארץ, ואף יתפללו בה למען "ישמע הבורא יתברך ויקרב קץ הגאולה."
קלישר גיבש הצעות מעשיות לחידוש היישוב היהודי בארץ, ובהן: הקמת חברה לרכישת קרקעות בארץ ישראל, שתקים מושבות חקלאיות ותעסוק בהדרכת המתיישבים שיעלו לארץ; ייסוד "בית מדרש ללימוד חכמת הארץ" שבו ילמדו צעירי הארץ עבודות חקלאיות; הקמת יחידות של שומרים להגנת השדות והמטעים מפני הערבים.
הרב קלישר הטיף לאורח חיים יצרני של היישוב היהודי בארץ, שיתבסס על עבודת אדמה ומלאכה ולא על תרומות של יהודי התפוצות.⁹ הרב קלישר לא זכה לראות במימוש חזונו, אך רעיונותיו היו "למקור השראה לצינות הדתית" והצעותיו המעשיות היו לימים "אבן הפינה של המפעל הציוני".¹⁰

דרישת ציון

בשנת תרכ"ב – 1862, בשנות השישים לחייו, פרסם הרב צבי הירש קלישר בעברית מקראית וקצת מליצית, את ספרו "דרישת ציון". באותה שנה התפרסם בגרמניה הספר "רומי וירושלים" שכתב משה הס, אחד משלושת מבשרי הציונות, ואשר הציע פתרון לאומי לבעיית היהודים לא בארצותיהם – אלא בארץ ישראל.
שבע עשרה שנה קודם לכן (1845) התפרסם ספרו של הרב יהודה חי אלקלעי, "מנחת יהודה" שהטיף גם הוא להתארגנותם הלאומית של היהודים ולפעולה יזומה לקידום גאולת ישראל והשיבה לארץ.¹¹
הרעיונות שהעלה ב"דרישת ציון" היו פרי הגותו, בהשפעת ההתעוררות של תנועות לאומיות באירופה תוך התבססות על המקורות המסורתיים – התנ"ך, המשנה, התלמוד והקבלה. הספר נפתח בדברי הסכמה של רבנים – עמיתים, שאישרו כי המחבר הוא תלמיד חכם ובר סמכא ובקי בדברים. "¹²
דרישת ציון" הציג את ההתעוררות הלאומית באירופה לעומת חוסר המעש של היהודים בכל הקשור לגאולת ארצם, והציע תפיסה חדשנית שעיקרה: גאולת ישראל לא תרד מן השמים כנס פתאומי אלא תבוא בהדרגה. הגאולה השלמה אכן תבוא מן השמים – אך כתוצאה של תהליך הדרגתי ורב שלבי, שההכנה לו תיעשה בידי היהודים עצמם.
קלישר קרא ליהודים לא להסתפק בכמיהה לציון – אלא לעשות מעשה ולעלות אליה: "עד מתי לא נרחם את ירושלים? עד מתי לא נחונן את עפרה?… עד אנה נאהוב זרים נחבק אדמת ניכר, ונחשוב כי בכוסף הלב לבד נעוף ההרה."
את החשיבות של ההתיישבות המחודשת בציון נימק קלישר בטיעונים דתיים: יישוב הארץ הוא מצווה, ותפילתם של יהודים בארץ ישראל תקרב את "קץ הגאולה". לפיכך פנה קלישר בספרו ליהודים בעלי השפעה וממון, כדי שיפעילו את השפעתם ויתרמו מכספם למען יישוב הארץ מחדש.
קלישר ביקש למצוא את שביל הזהב בין תפיסתו הלאומית הנועזת ובין התפיסה ההלכתית המסורתית, הרואה בגלות עונש שאין להחיש את קיצו.¹⁴ לכן לא המליץ בשלב הראשון על הגירה רבתי לארץ ישראל, אלא על עליית יחידים – "אחד מעיר ושניים ממשפחה."¹⁴
בסוף הספר דן קלישר בקשיים ובסכנות הצפויים ליהודים השבים לארצם, ובהם האפשרות של התנכלות הערבים ליבוליהם של היהודים – התייחסות ראשונה מסוגה לשאלת ערביי ארץ ישראל בספרות הציונית. הספר "דרישת ציון" לא זכה לתהודה ולא הותיר רושם כלשהו על בני דורו. "הזמן עוד לא היה בשל להגשמת החלומות של נביאים ראשונים אלה של הציונות."¹⁵

העשרה קישורים

על הרב צבי קלישר – תמונות ומידע קצר – באתר קיבוץ טירת צבי