קבר יוסף
קברו של יוסף בן יעקב "בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב" (יהושע כד). על אתר הקבר יש עדויות החל במאה ה-4, והוא נחשב מקום קדוש במיוחד ליהודים ולשומרונים וגם לנוצרים ולמוסלמים.
לפי המסופר במקרא, מת יוסף במצרים – אך הובא לקבורה בארץ ישראל: עוד טרם מותו השביע יוסף את אחיו, שבבוא היום, כאשר אלוהים יעלה אותם מארץ מצרים, הם יעלו את עצמותיו לארץ (בראשית נ 25 – 26) – וכה היה (שמות יג 19). ולאחר שבני ישראל נכנסו לארץ והתנחלו בה, הם הביאו את עצמות יוסף לקבורה "בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם… וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה" (יהושע כד 32).
מאחר שהאתר נקנה בידי יעקב בכסף מלא, ראו בו בני ישראל ירושה חוקית שאין לפקפק בה – אחד משלושת המקומות שנקנו בכסף (ולא נכבשו), ולפיכך "אין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר להם: גזולים הם בידיכם".1
קבר יוסף נמצא ליד הכניסה הדרומית לשכם – מבנה קטן יחסית, בעל כיפה, ובתוכו מצבה המציינת את מקום קבורתו של יוסף. שני עמודי שיש מציינים לפי המסורת את קברי בניו של יוסף – אפרים ומנשה. למבנה נוספו שני חדרים – חדר מכל צד.
כבר במאה – 4 לספירה זוהה המבנה כקבר יוסף, והוא נזכר בעדויות של יהודים, נוצרים, מוסלמים ושומרונים2 קבר יוסף נחשב מקום קדוש ליהודים, לשומרונים, לנוצרים ולמוסלמים, והוא נזכר פעמים רבות בספרי נוסעים ועולי רגל בני שלוש הדתות. אך קדושה מיוחדת יש לקבר במסורת היהודית והשומרונית, והוא היה המניע להתיישבות היהודית בשכם החל במאה ה-16. 3
עד מלחמת ששת הימים (תשכ"ז – 1967) היה קבר יוסף בחזקת המוסלמים, ושימש מקום תפילה, כפי שמעידה גומחת התפילה שבקיר הדרומי הפונה אל מֵכָּה. במשך מאות שנים נשמר קבר יוסף בידי צאצאיה של משפחה מוסלמית, משפחת דוויכאת, ושומר מבני המשפחה נמצא בחדר קטן הסמוך לקבר גם לאחר מלחמת ששת הימים, ושימש כעובד של המינהל האזרחי הישראלי.
בשנת תשמ"ג – 1982 הוקמה במקום ישיבת "עוד יוסף חי", והחדר המרכזי של המבנה היה לבית המדרש של הישיבה. "כך הפך קבר יוסף לאתר יהודי בעיקרו, אם כי גם השומרונים שומרים בדבקות על זיקתם ההיסטורית למקום קדוש זה." לפי הסכם הביניים (אוסלו ב, תשנ"ה – 1995) הכירו הפלסטינים באופיו היהודי-הדתי של קבר יוסף ובקדושתו ליהודים, והוסכם כי האתר ינוהל בידי יהודים, וכי השמירה עליו תיעשה בידי אנשי אבטחה ישראלים.
כשנה לאחר מכן, במהומות שפרצו בעקבות פתיחת מנהרת הכותל, תקפו מאות ערבים ושוטרים פלסטינים את קבר יוסף, פרצו לתוכו, הרסו את הישיבה ושרפו מאות ספרי קודש. עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא (תשרי תשס"א – 2000) הותקפו כוחות צה"ל ששמרו על קבר יוסף והם נאלצו לסגת מן המבנה.4 צה"ל עזב את האתר, ומאז נאסרה כניסת ישראלים לקבר יוסף. צה"ל מאפשר הגעת מתפללים לקבר במקרים מיוחדים, ודואג לסידורי ביטחון מתאימים.
לפי המסורת, יום פטירתו של יוסף הוא א בתמוז.