רבי עקיבא
אחד ממנהיגי היישוב היהודי בתקופת הרומאים (המאה ה-2 לספירה). "אבי המשנה", שהשאיר אחריו מורשת רוחנית ותורנית גדולה. נמנה עם תומכיו הנלהבים של מרד בר כוכבא, שבמהלכו הוצא להורג.
מבוא
רבי עקיבא1 בן יוסף (50 – 134 לספירה בערך), "אבי המשנה", חי ופעל בארץ ישראל והיה "איש התנופה וההעזה בהנהגה החברתית והלאומית", תומך במרד בר כוכבא ואולי גם אחד מיוזמי המרד.2
את עיקר פרסומו בשיח הישראלי3 קיבל רבי עקיבא בזכות המשוררת דליה רביקוביץ, המתארת אותו כ"איש צנוע" ומעולה אך חסר השכלה שהיה "רועה בין הרועים" – עד שנתו ה- 40. שיר זה,4 כמו עיקר המידע על חייו ופועלו, מבוסס על מקורות חז"ל ולא על עדויות היסטוריות.
רבי עקיבא החל ללמוד בגיל מבוגר ובתנאים קשים, ואחרי שנים רבות שב לביתו, גדול בתורה ומלווה באלפי תלמידים, והיה לאחד ממנהיגי היישוב היהודי בארץ. סופו היה מר ואכזר: הוא הוצא להורג בעינויים בידי הרומאים, והיה לפי מסורת מאוחרת אחד מעשרת הרוגי מלכות.
רבי עקיבא הותיר אחריו מורשת רוחנית ותורנית גדולה, שהמשיכה במובנים רבים את מורשתו של הלל הזקן5 והתבטאה בהומניזם דתי: "ואהבת לרעך כמוך – זהו כלל גדול בתורה".6
מעט יוצרים: רבי עקיבארַבִּי עֲקִיבָא אִישׁ צָנוּעַ
הָיָה רוֹעֶה בֵּין הָרוֹעִים
אֶת עֶדְרֵי כַּלְבָּא שָׂבוּעַ.
עַד שְׁנָתוֹ הָאַרְבָּעִיםרָאֲתָה אוֹתוֹ רָחֵל
בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ
רָאֲתָה אוֹתוֹ רָחֵל
שֶׁהוּא מְעֻלֶּה וְצָנוּעַ
אָמְרָה לוֹ רָחֵל בַּחֲשַׁאי: קַח אוֹתִי לְאִשָּׁה
בַּתְּנַאי שֶׁתַּקְדִּישׁ זְמַנְּךָ לְלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְהָיוּ גָּרִים בַּמַּתְבֵּן
בְּגֹרֶן אֶחָד לֹא יָדוּעַ
זוּג אֶחָד פָּשׁוּט לְלֹא שֵׁם
שֶׁהָיָה מְעֻלֶּה וְצָנוּעַ.
וּבַבֹּקֶר הָיָה מְלַקֵּט הַתֶּבֶן מִתּוֹךְ שְׂעָרָהּ
אָמְרָה לוֹ רָחֵל: תִּהְיֶה אֲהוּבִי, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה.
קָם הָרַב וְנָסַע לַבִּירָה
לִגְמֹעַ תּוֹרָה כְּמַבּוּעַ
וְשָׁם בַּגֹּרֶן נִשְׁאֲרָה
בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ
וּמִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר הִלְבִּין שְׂעָרָהּ
שָׁב בַּעֲלָהּ לְבֵיתוֹ וְהוּא גָדוֹל בַּתּוֹרָהחָזַר הָרַב לְבֵיתוֹ
וְכָל נַפְשׁוֹ גַּעְגּוּעַ
חָזַר הָרַב אֶל אִשְׁתּוֹ
בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבָּא שָׂבוּעַ
הֲדָפוּהָ מִשָּׁם תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ לָהּ: סוּרִי אִשָּׁה
אָמַר הָרַב: הֲנִיחוּהָ, כִּי הִיא תּוֹרָתִי הַקְּדוֹשָׁה.© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם. http://www.acum.ac.il
רבי עקיבא בצעירותו
כמה מקורות מְסַפְּרִים על חייו וקורותיו של רבי עקיבא, אך לא תמיד עולה המסופר בהם בקנה אחד. המקור הידוע ביותר הוא התלמוד הבבלי, המתאר את רבי עקיבא כאחד הרועים בְּשֵׁירוּת אדם נכבד ועשיר בשם כלבא שָֹבוּעַ.7 בתו של כלבא שבוע התאהבה ברבי עקיבא ונישאה לו, למרות שעקיבא היה בור ועם הארץ – או עני מרוד (לפי מקור אחר).8
כאשר נודע לכלבא שבוע כי בתו נישאה לעקיבא הרועה – גירש אותה מביתו "והדירה מכל נכסיו". רק אז, אחרי נישואיהם, החל רבי עקיבא ללמוד תורה. לפי גרסה אחת, עשה זאת בעידודה של אשתו, שהתנתה מראש את נישואיהם בלימודו: "אמרה לו: אם אתקדש לך – תלך לבית המדרש? אמר לה: הן".9
לפי גרסה אחרת, החליט ללכת ללמוד בעידודה של אשתו – אחרי נישואיהם ולמרות תנאי חייהם הקשים.10
מסורת שלישית מספרת כי רבי עקיבא לא החל ללמוד מיד אחרי נישואיו – אלא כעבור כמה שנים, יחד עם בנו: "הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות… אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית – ולמדה, אלף תיו – ולמדה…".11
ראשית קורותיו של רבי עקיבא, כפי שהיא עולה מן המקורות, הייתה בעיני חכמים השראה ודגם לערך של לימוד תורה בכל תנאי ובכל במצב, גם בגיל מבוגר וכנגד כל הסיכויים. ואמנם למרות מוצאו הנחות ונסיבות חייו, זכה רבי עקיבא להגיע למעלה גבוהה ביותר בלימוד תורה ובהנהגת הציבור. ובתלמוד מסופר, שעליו אמר משה רבנו לקדוש ברוך הוא: "יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי?"12
רבי עקיבא ואשתו
סיפור אהבתם המופלאה של רבי עקיבא ואשתו נזכר במקורות השונים ועובר בהם כחוט השני. לפי המקור הידוע מן התלמוד הבבלי, התאהבה אישה צעירה ממשפחה מיוחסת ואמידה ברועה פשוט וחסר השכלה (ואמצעים), ומכיוון שעמדה על טיבו – "צנוע ומעולה" – החליטה להמיר למענו חיי רווחה ונוחות בתנאי עוני מחפירים: היא ועקיבא היו ישנים במתבן, ובכל בוקר "היה מלקט תבן מתוך שערותיה".13
עד מהרה היא מצאה עצמה מוותרת לא רק על חיי רווחה – אלא גם על חיי זוגיות:14 עקיבא יצא ללמוד והשאיר אותה בגפה שנים ארוכות, כשהיא מתמודדת לבדה עם הקיום והפרנסה ועם גידול הילדים.15 ועל כך זכתה אישה זו לא רק באהבתו ובהערכתו של רבי עקיבא – שבאה לידי ביטוי בתכשיט מיוחד ורב ערך, "ירושלים של זהב", אלא גם בהוקרתם של גדולי ישראל.16 את חובו הגדול לאשתו הביע רבי עקיבא בהכריזו באוזני תלמידיו: "שלי (=התורה שלמדתי) ושלכם (=התורה שלמדתם) – שלה היא".17
לפי אחד המקורות נהנו רבי עקיבא ואשתו בשלהי חייהם מחיי עושר ומותרות, שהיו בבחינת פיצוי מאוחר לסבלה של אשתו במשך שנות לימודיו הארוכות: בביתם היו "שולחנות של כסף ושל זהב" ואשתו הייתה מתקשטת "בקרדוטין (=מעיל עם בתי ידיים) ובעיר של זהב (=עדי, "ירושלים של זהב")", וכל זאת – כדברי רבי עקיבא במדרש: מכיוון ש"הרבה צער נצטערה עמי בתורה".18
מקור אחר מספר על ההתפייסות של כלבא שבוע עם בתו וחתנו ועל חיי הרווחה שבעקבותיה: כלבא שבוע שמע "שאדם גדול בא לעיר", ולא ידע שאדם זה אינו אלא חתנו המנודה, עקיבא. כשגילה לו רבי עקיבא את זהותו "נשקו לרבי עקיבא על רגליו ונתן לו חצי ממונו".19
תורתו ובית מדרשו של רבי עקיבא
תקופת לימודו של רבי עקיבא הייתה ארוכה וממושכת: לפי מסורת אחת – הוא ישב ולמד במשך 12 שנים וחזר לביתו עם 12 אלף תלמידים. לפי מסורת שנייה – תקופת לימודיו ארכה 24 שנים ובסופה שב לביתו עם 24 אלף תלמידים.20 כך או כך, אחרי שנים רבות של לימוד חזר עם אלפי תלמידים והקים בית מדרש בבני ברק.
רבי עקיבא היה "הדמות המרכזית בכל תחומי חיי התורה והציבור, בארץ ובתפוצות".21 הוא היה, כאמור, "אבי המשנה", שחידש בעצמו מאות הלכות ועסק גם במיון וסיווג ההלכות לפי נושאים – ובכך חידושו. זאת ועוד: רבי יהודה הנשיא ערך את המשנה בעיקר על-פי גרסת רבי מאיר, שהיה נציגה הנאמן של משנת רבי עקיבא.
בבית מדרשו של רבי עקיבא נוצרה אחת משתי הגישות הפרשניות במדרשי הלכה, המעניקה משמעות מיוחדת לכל מילה חוזרת בתורה ולכל צירוף יוצא דופן, ומוצאת בהם "תילי תילים של הלכות". 22
בית מדרש זה שבבני ברק23 נזכר בהגדה של פסח – בתיאור ליל הסדר של חכמים, ובהם רבי עקיבא, "שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: 'רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית'". סיפור זה מתפרש כעדות להתלהבות ולדבקות בלימוד תורה באותו בית מדרש, עד כדי איבוד תחושת הזמן. ויש המפרשים סיפור זה כמעיד על ההכנות למרד בר כוכבא (להלן).
רבי עקיבא נזכר במקורות כמי שעסק בתורת הסוד, המיסטיקה, הקדומה: הוא מתואר כאחד מארבעת החכמים שנכנסו לפרדס24 – לאותו גן שמימי שאליו זכו להיכנס רק קומץ בעלי קבלה יודעי ח"ן (חוכמה נסתרת) באמצעות לימוד מעשה בראשית (בריאת העולם) ומעשה המרכבה (חזון יחזקאל). באותו מקור נאמר כי רבי עקיבא היה גם היחיד שנכנס לפרדס בשלום – ויצא ממנו ללא פגע, וזאת בזכות שליטתו בתורת הנסתר.25
רבי עקיבא ומרד בר כוכבא
רבי עקיבא היה, כאמור, דמות מרכזית בחיי היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה- 2 לספירה. מקורות חז"ל מספרים על מסעותיו של רבי עקיבא בארץ ישראל ובתפוצות.26 יש הסבורים כי נסיעות אלו נועדו לחזק את הקשר עם קהילות ישראל, ויש הטוענים כי הן נועדו לסייע בארגון מרד בר כוכבא: המקורות מעידים כי רבי עקיבא היה תומך במרד וראה בבר כוכבא את המלך המשיח ואף היה נושא כליו.27
רבי עקיבא הוצא להורג בידי שלטונות רומי. יש המסבירים כי בשל תמיכתו בבר כוכבא נאסר בידי הרומאים כבר בתחילת המרד, בשנת 132 לספירה, ובמהלך שנות מאסרו נחקר ועונה במשך כמה שנים, עד שהוצא להורג בשנת 134 לספירה.28
על פי המקורות נאסר רבי עקיבא והוצא להורג רק אחרי כישלון המרד, מאחר שעבר על גזרות השמד של הרומאים והמשיך ללמוד וללמד תורה.
לפי המסורת מת רבי עקיבא על קידוש השם: הרומאים הוציאו אותו להורג בקיסריה בייסורים קשים – "היו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל", והוא "קיבל עליו עול מלכות שמים" – וקרא קריאת שמע "עד שיצתה (=שיצאה) נשמתו ב"אחד" (=במילה "אחד" המסיימת את הפסוק הפותח את קריאת שמע).29
סיפור מותו של רבי עקיבא על קידוש השם היה מופת לדורות רבים של יהודים. קריאת שמע בפיהם של יהודים שהלכו אל מותם מאז רבי עקיבא ועד למחנות המוות בשואה הייתה קריאת התגר היהודית על כל מי שביקש להעביר אותם על דתם או להשמידם בשל יהדותם.30
העשרה - קישורים
מאמר של פ' שחר, לדמותו של רבי עקיבא, ראש המצטרפים למרד בר כוכבא – באתר דעת
מאמר של חגית מיטלמן, רחל אשת ר' עקיבא וברוריה אשת רק מאיר כמודל לחיקוי – באתר דעת