שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן אותן מצוות שבהן נצטוו כל צאצאי נח שאינם מזרע אברהם, היינו – אומות העולם, ואשר נלמדות מפסוקים מספר בראשית (ט 4 – 6): "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם."
רמב"ם – בעקבות התוספתא והתלמוד הבבלי¹ – מפרט את שבע מצוות בני נח, וקובע,² כי שש מצוות מתוך השבע כבר נצטווה בהם אדם הראשון, והן:

1. איסור עבודה זרה;
2. "ברכת ה'" – האיסור לגדף שם אלוהים;
3. איסור שפיכות דמים;
4. איסור גילוי עריות;
5. איסור גזל
6. ומינוי דיינים.

על פי רמב"ם, רק המצווה השביעית – האיסור לאכול אבר מן החי – נמסרה לבני נח לאחר המבול. רמב"ם מדגיש כי שבע מצוות בני נח "כולן הן קבלה בידנו ממשה רבנו" אך הן גם מצוות הגיוניות, מצוות ש"הדעת נוטה להן" (הלכות מלכים, פרק ט הלכה א). ועד שבא אברהם אבינו – היו בעולם רק אותן שבע מצוות. לאחר שבא אברהם – קיבלו הוא ובניו וזרעו אחריו מצוות נוספות, בעוד שבני אומות העולם נתחייבו רק באותן שבע מצוות ראשונות.