שולחן ערוך

מבוא

ביהדות האורתודוקסית בת ימינו, המושג הלכה מתקשר כמעט מיד לספר שולחן ערוך – ספר ההלכות, הדינים והמנהגים הנפוץ ביותר שכתב ר' יוסף קארו בצפת באמצע המאה ה- 16. הספר היה "בהישג ידם של הדיוטות ורבנים כאחד",² והתקבל כספר יסוד הלכתי, בעיקר אחרי שנוספה לו המפה – הערות ותיקונים לפי מנהגי אשכנז שנכתבו בידי ר' משה איסרליש.

שולחן ערוך כולל את הדינים וההלכות בארבעה תחומי חיים מרכזיים, ומכאן חלוקתו לארבעה חלקים – ארבעה "טורים". חלוקה זו מבוססת על ספר הטורים, שנכתב בספרד כ- 200 שנה קודם. שולחן ערוך נחשב ל"ספר הקצר" המסכם את ספרו הגדול של קארו – בית יוסף שהוא פירוש לספר הטורים. השם "שולחן ערוך" מבוסס על דברי חז"ל, שהשתמשו במטפורה של שולחן ערוך² כדי להמחיש את האופן המסודר שבו מסר משה רבנו לבני ישראל את החוקים וההלכות.

רקע היסטורי

בשנת 1536 הגיע ר' יוסף קארו לארץ ישראל והתיישב בצפת, שהייתה באותה תקופה עיר מסחר מרכזית בארץ ישראל ושימשה יעד עיקרי של מגורשי ספרד ופורטוגל.³ צפת של אמצע המאה ה- 16 נהנתה מפריחה רוחנית, שהייתה "מן התופעות המרכזיות בתולדות עם ישראל": נתחברו בה יצירות חשובות בתחום ההלכה, פרשנות המקרא, קבלה ופיוט. היצירה החשובה ביותר בתחום ההלכה הייתה של ר' יוסף קארו, שעמד בראש בית מדרש בצפת. הוא גם זכה לקבל סמיכה ממורו ורבו ר' יעקב בירב.

עקב התנגדותם של חכמי ירושלים בוטלה הסמיכה,⁴ אך לא בטלה שאיפתו של ר' יוסף קארו לזכות בהכרה של כל חכמי ארץ ישראל בסמכותו. את ההכרה הזאת ביקש להשיג באמצעות פירושו בית יוסף, שעליו שקד 32 שנה, בתקווה שיהיה ספר ההלכה המוסמך והמקובל. בסופו של דבר היה זה דווקא הספר שולחן ערוך (ולא בית יוסף)⁵ "שהטביע חותם עמוק ביותר על תולדות ישראל", והיה הספר המשפיע ביותר מאז מִשְׁנֵה תורה שכתב רמב"ם כ- 450 שנה קודם.

מטרת השולחן ערוך

שולחן ערוך נכתב כספר קודיפיקציה – ספר חוקים מפורט ומקיף המסודר לפי נושאים, במגמה "להקיף את כלל המערכת המשפטית" ולהציג את שלל הדינים ופרטי הפרטים של ההלכה היהודית באופן מדויק וברור.
הספר נכתב בעקבות כמה וכמה "מאורעות מהותיים ומכריעים"⁶ שגרמו לקהילות שלמות לנדוד ממקומותיהן. נדודים אלו עוררו בעיות הלכתיות בשל ניגודי מנהגים בין הקהילות וריבוי ספרי פסיקה והלכה. וכך "הלך וגדל הקושי להתמצא באוצרות ספרות זו, התעצמו חילוקי הדעות ורבו הכרעות-דין נוגדות וסותרות".⁷ במציאות זו התעורר הצורך לארגן את ההלכה מחדש ולהעמיד קובץ הלכות בהיר, ברור וחד-משמעי.
הספר הגדול שכתב קארו – "בית יוסף" – לא ענה על דרישה זו: הוא היה ארוך וכלל דיונים מורכבים שדרשו בקיאות בהלכה ובפוסקים לדורותיהם. שולחן ערוך נועד להציע גרסה מקוצרת ובהירה, המתאימה לכל אדם – הדיוט כתלמיד חכם.
ואמנם המחבר⁸ מצהיר בדברי הקדמתו⁹ שהספר נועד למי שלמד את ההלכה על בוריה, כדי ש"כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה לא יגמגם בה אלא… יהיה ברור לו כל דין… הלכה למעשה". ועוד הוא מוסיף, שהספר נכתב גם עבור "התלמידים הקטנים, שיהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה, ותהיה גרסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם…". ומכאן המסקנה כי ר' יוסף קארו חיבר ספר זה "בין לגדולים בין לקטנים".¹⁰ וכפי שמציין המחבר בהקדמה, נכתב הספר "בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים למען תהיה תורת ה' שגורה בפי כל איש ישראל."

שולחן ערוך - מבנה ונושאים

שולחן ערוך מבוסס על המבנה והחלוקה של ספר הטורים שנכתב בספרד כ- 200 שנה קודם לכן וכולל ארבעה חלקים – ארבעה טורים:¹¹
טור אוֹרַח חיים – כשמו כן הוא, עוסק בדינים, הלכות ומנהגים הקשורים לחיי היומיום – מן ההשכמה בבוקר ועד שנת הלילה – לאורך השנה. חלק זה כולל הלכות, תפילות וברכות, דיני חגים, מועדים וימי צום וזיכרון.
טור יורה דעה¹² – עוסק בדיני איסור והיתר, הלכות שחיטה, דיני כשרות, הלכות עבודה זרה, הלכות ריבית ועוד עניינים שבהם נדרשת פסיקתו של רב.
טור אבן העֵזֶר¹³ – מפרט הלכות, דינים ומנהגים הנוגעים ליחסים שבין איש לאשתו ולענייני משפחה ואישות – דיני קידושין וגיטין, ייבום וחליצה,¹⁴ הולדה ולידה ועוד.
טור חושן משפט – כולל דיני ממונות, מקח וממכר ועניינים שבין אדם לחברו. טור זה פותח בהרכב בתי המשפט, סדרי הדין ודיני הראיות, ומסיים בהלכות נזיקין: גניבה, גזילה, וחבלה.
רוב הדינים וההלכות בשולחן ערוך תואמים את פסקי רמב"ם בספרו מִשְׁנֵה תורה, שנכתב כ- 450 שנה קודם לכן והיה ספר הקודיפיקציה הראשון של ההלכה היהודית אחרי התלמוד. מן הפוסקים הספרדים שקדמו לו¹⁵ – התבסס קארו בראש ובראשונה על רמב"ם, שהיה בעיניו גדול הפוסקים. השפעתו של מִשְׁנֵה תורה על שולחן ערוך ניכרת גם בלשון ובסגנון: כשליש מן הניסוחים בשולחן ערוך לקוחים – כמעט כלשונם – מתוך מִשְׁנֵה תורה, עם קיצורים ובהשמטת הנימוקים וההסברים שמביא רמב"ם.

מפה על שולחן ערוך

בזמן שר"י קארו ישב בצפת וכתב את שולחן ערוך על פי ספר הטורים – חי בקרקוב שבפולין ר' משה איסרליש (הרמ"א)¹⁶ וכתב פירוש משלו לספר הטורים – "דרכי משה". קארו סיכם בספרו את הדינים על פי הלכות ספרד ומנהגיה, ואילו איסרליש סיכם בספרו את ההלכה האשכנזית ומנהגיה. עם פרסומו של השולחן ערוך החליט איסרליש לתמצת את ההלכה האשכנזית ולהוסיף לכל סעיף בספרו של קארו הערות, השגות ותוספות בהתאם לדינים ולמנהגים של יהדות אשכנז. ובכך כאילו פרס "מפה" אשכנזית "על גבי השולחן ערוך הספרדי".¹⁷

במהדורות המוכרות כל ההערות והתוספות של איסרליש נדפסו באות שונה, כדי להבחין בינם ובין דברי השולחן ערוך, וכל הערה נפתחה במילה "הגה", שבאה לציין כי הדברים הם הגהה ותוספת. המהדורה הראשונה המשולבת של השולחן ערוך הספרדי והמפה האשכנזית נדפסה בקרקוב בשנת 1570-1571, כ- 15 שנים לאחר הדפסתו הראשונה של השולחן ערוך בוונציה.

שולחן ערוך - השפעתו ומעמדו ביהדות

שולחן ערוך – עם תוספת המפה – התקבל בכל קהילות ישראל כספר פסיקה "הלכה למעשה" החל בסוף המאה ה- 16, ובמאתיים השנים האחרונות "נוצרה זהות בין השולחן ערוך לבין האורתודוקסיה". בתחילת המאה ה- 19, עם צמיחתה של תנועת הרפורמה, התפתחו גישות נוספות להלכה ולאורח החיים היהודי המסורתי, והשולחן ערוך "היה לסמל נערץ ומוכפש כאחד בעת ההתנגשות בין זרם האורתודוקסיה לזרם הרפורמה".¹⁸
בקרב היהדות האורתודוקסית המשיך השולחן ערוך לשמש נקודת מוצא ובסיס לרוב החיבורים ההלכתיים, שהשתמשו בשמו – לעתים בשינוי קל – ככותרת.¹⁹ ספר ההלכה המקובל בימינו בקהילות אשכנז – "משנה ברורה"²⁰ – אינו אלא פירוש לחלק הראשון (אוֹרַח חיים) של השולחן ערוך.
אחד מספרי ההלכה הנפוצים ביותר בקהילות אשכנז הוא "קיצור שולחן ערוך" – סיכום החלק הראשון (אוֹרַח חיים) של השולחן ערוך, ומכאן כינויו – "קיצור".²¹ פוסק בן ימינו שדבק בשולחן ערוך ובהלכותיו של "מרן המחבר" – הוא הרב עובדיה יוסף, הקובע כי "הנה ידוע שבכל דיני איסור והיתר קיבלנו עלינו הכרעת מרן השולחן ערוך רבנו הגדול מהר"י (=מורנו הר' יוסף קארו), אשר מלך מלכי המלכים חפץ ביקרו."²²
גם כ- 350 שנה לאחר כתיבתו ממשיך השולחן ערוך לעורר עניין – ולא רק בעולם היהודי. בשנת תשס"ה – 2005 זכה הספר לפרסום בלתי צפוי בתקשורת, לאחר שהתובע הכללי של רוסיה, ולדימיר אוסטינוב הורה לחקור אם יש בספר השקפות גזעניות ודברי הסתה כנגד לא-יהודים, ואם כן – לשקול להוציא את היהדות מחוץ לחוק. הסיפור עורר הדים – אך הסתיים (בשלב זה) בטוב: תיק החקירה נגד השולחן ערוך נסגר…²³

העשרה - קישורים

גרסה מלאה של השולחן ערוך, כולל אפשרות חיפוש – באתר ספריא

מאמר מאת ח"ז הירשברג,  מפעלו בהלכה של מרן יוסף קארו – באתר דעת

מאמר מאת נפתלי בן מנחם, ספריו של רבי יוסף קארו – באתר דעת

קטעים ממאמרו של שמואל חגי על פרשני השולחן ערוך – באתר דעת

מאמר מאת יהושע הורוביץ, השולחן ערוך והרמ"א – באתר דעת

מאמר של משה צדוק, השולחן ערוך ויהדות תימן – באתר דעת

מאמר של מרדכי פוגלמאן, פסקי הלכות עד לשולחן ערוך, העוסק בכל הפוסקים מתקופת המשנה והתלמוד ועד השולחן ערוך – באתר דעת