שמעון בן שטח
מנהיג רוחני בולט בארץ ישראל בימי החשמונאים (המאה ה-1 לפני הספירה). התפרסם בדקדקנותו המשפטית ובתקנותיו, ובהן חינוך חובה לילדים. לפי המסורת, היה אחיה של המלכה שלומציון, ולאחר מות בעלה, סייע לה בהנהגת המדינה.
מבוא
רבי שמעון בן שטח (המאה ה-1 לפני הספירה) היה המנהיג הרוחני הבולט בתקופת מלכות בית חשמונאי. לפי המסורת, היה שמעון בן שטח אחיה של שלומציון המלכה, ואחרי מות בעלה, המלך אלכסנדר ינאי, הצטרף לאחותו בהנהגת המדינה החשמונאית. לפי מקורות חז"ל, היו שנות הנהגתם תקופה של שפע וברכה למדינה החשמונאית,1 ותקופתם הותירה רושם "מזהיר ביותר" בזיכרונו של העם.2
שמעון בן שטח נודע בדקדקנותו המשפטית – בהקפדה על כללי המשפט לצד הדגשת השוויון לפני החוק: "כשם שאתה שומע דברי עני – כך תשמע דברי עשיר".3 שמעון בן שטח היה ככל הנראה "ראשון היוזמים את ביצוע חוק חינוך חובה לילדים",4 ואף שמו של המוסד החינוכי – בית ספר – הוא מחידושיו של בן שטח: "ושיהיו התינוקות (=הילדים) הולכים לבית הספר."5
מעט יוצרים: ידידיה האיסי (מחזה), תרל"ג - 1873על הצלחתו של שמעון בן שטח במאבקו בצדוקים.
שמעון בו שטח לנציב אנטיפטר:
"…אכן אדוני, הגידה נא לי,
איפה צדוקים שופטים בארץ?
הן זה ימים רבים, עוד בימי ינאי,
הדפתים לאטי אחדים אחדים,
בושים, נכלמים, ובנפש נענה,
מבית משפטנו של שבעים ואחד (=הסנהדרין),
ומאז ועד עתה בכל שערינו,
אך זקנים פרושים יושבים לכיסא (=על כס הדיין),
אף גם בבתי חניכי הילדים (=בתי ספר, בתי מדרש)
פעולתי ומשושי בכל מושבותינו
ששמה ישלחו גם צדוקים צעיריהם,
מי יורה דעה לרבבות טַפֵּנוּ (=ילדינו הרכים)?
חכמי הפרושים שמה ידרושו
בתורת אל עליון, מפורש וְשׁוּם שכל,
וצדוקי בל יהין (=לא יעז) לגשת להורות…"
תולדות חייו והנהגתו
שמעון בן שטח שימש בהנהגת העם היהודי בתקופת הזוגות, במאה ה-1 לפני הספירה, ולפי המסורת היה כאמור אחיה של שלומציון המלכה אשת ינאי המלך.6 לא ברור אם היה נשיא הסנהדרין או שימש בתפקיד השני בחשיבותו, אב בית הדין, אך מן המקורות עוֹלָה בכירותו של שמעון בן שטח על בן זוגו להנהגה, יהודה בן טבאי.7 על חייו של שמעון בן שטח (וגם על פטירתו ומקום קבורתו) אין מידע, להוציא אזכור יחיד של בנו.8
שמעון בן שטח נמנה עם הנהגת הפרושים, ובזמן כהונתו כמנהיג של האומה (לצד שלומציון המלכה) ניהל מאבקים מרים בצדוקים, שככל הנראה שלטו אז בסנהדרין ובעבודת המקדש. שמעון בן שטח הצליח במאבקו,9 ונחשב למי "שהחזיר את התורה ליושנה (=למעמדה הישן)"10
המקורות מתארים את רמתו המוסרית הגבוהה של שמעון בן שטח, שגם נוכרים התרשמו ממנה וקבעו: "ברוך ה' אלוהי שמעון בן שטח".11 למרות מעמדו בהנהגת העם ועל אף שהיה אחי המלכה החשמונאית, עבד שמעון בן שטח לפרנסתו בסחר בפשתן.12
"בשמו של שמעון בן שטח כרוכות כמה תקנות חשובות להתפתחותה של החברה היהודית ודמותה הרוחנית.":13 הוא היה ככל הנראה "ראשון היוזמים לביצוע 'חוק חינוך חובה' לילדים",14 בתקנותיו נזכר לראשונה שמו של המוסד החינוכי בעברית – בית הספר.15 עוד תקנה חדשנית של שמעון בן שטח נוגעת לכתובה – ולהתחייבות הכספית של החתן, וזאת על רקע המצב באותה תקופה, כשצעירים רבים לא היו בעלי אמצעים והתקשו לעמוד בתשלום גבוה כתנאי לנישואין.16
שמעון בן שטח פעל רבות בתחום המשפט, ובכלל זה קידם את העיקרון של שוויון לפני החוק. על פי המסופר במקורות, לא היסס לדרוש מגיסו, המלך ינאי, להופיע לפני בית הדין ככל האדם.17 מן המקורות עולה כי שרר מתח בין רבי שמעון בן שטח, מנהיג הפרושים, ובין גיסו, המלך ינאי, שכנראה כיהן גם ככוהן גדול והיה מזוהה עם הצדוקים.18
לאחר מותו של המלך ינאי הצטרף שמעון בן שטח לאחותו, המלכה שלומציון, ובמשך תשע שנים הנהיגו שניהם את עם ישראל (76 – 67 לפני הספירה). שנים אלו מתוארות במקורות כתור הזהב של תקופת הבית השני – ימי שגשוג ופריחה שהתברכו בגשמי ברכה "בלילי שבתות" והניבו יבול איכותי: חיטים בגודל של כליות שור, "שעורים – כגרעיני הזיתים, ועדשים – כדינרי זהב, וצברו מהם חכמים לדורות הבאים, להודיע כמה (=לאיזו תוצאה) גרמו מעשים טובים".19 בתקופה זו – ובזכות מעמדו של שמעון בן שטח – זכו הפרושים לעמדת השפעה במדינה החשמונאית וקיבלו את השליטה במערכת המשפט (הסנהדרין).
שמעון בן שטח וגישתו המשפטית
מקורות חז"ל מתארים את גישתו הייחודית של שמעון בן שטח בתחום המשפט, שהתבטאה בין השאר בהקפדה דקדקנית על כללי ההליך השיפוטי: "הווי מרבה לחקור את העדים, והווי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר".20 בדברים אלו הדגיש שמעון בן שטח את חובתו של השופט לחקור היטב את העדים ולנהוג משנה זהירות בדבריו, שאם לא כן גישתו עשויה לשמש דוגמה לזלזול ולאי הקפדה – ומכאן קצר המרחק אל השקר.
בהתאם לכך לא חסך שמעון בן שטח ביקורת משותפו להנהגה הדתית, יהודה בן טבאי, שלא בירר את הדברים על תומם, וסופו שהוציא להורג עֵד זומם. ועל כך אמר בן שטח לבן טבאי: "אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי." בעקבות מקרה זה הודה יהודה בן טבאי שהצדק עם שמעון בן שטח וקיבל על עצמו שלא לפסוק דין אלא בהסכמת בן זוגו.21
בהתאם לחוק ולצו המקראי, הקפיד שמעון בן שטח על העיקרון של שוויון לפני החוק – "היה אחד עני ואחד עשיר – אל תאמר: זה שהוא עני – דבריו נאמנים, וזה שהוא עשיר – אין דבריו נאמנים. אלא כשם שאתה שומע דברי עני – כך תשמע דברי עשיר… שנאמר (דברים א 17): "לא תכירו פנים במשפט."22
מכאן הדרישה שהציג למלך ינאי – כמו לכל נשפט אחר – להופיע כעד במשפט שהתנהל נגד עבדו.23 את גישתו המשפטית של שמעון בן שטח ואת הקפדתו על כללי המשפט והדין יש להבין על רקע מאבקו בצדוקים ושאיפתו להוציאם מן הסנהדרין ולהחזירה לשליטת הפרושים – כפי שאכן עשה.24 כאדם בעל רמה מוסרית גבוהה, הוא ראה עצמו מחויב באופן אישי לתביעה שהציג לצדוקים, לבסס כל דין וכל פסיקה על ראיות חותכות וכללים ברורים.
העשרה - קישורים
מאמר של הרב מרדכי פירון על המחלוקת בין הפרושים לצדוקים בזמן מלכתו של המלך ינאי – באתר דעת
מאמר של יהודה סולומונט, צדק ומשפט ומישרים, על גישתו המשפטית של שמעון בן שטח – באתר ישיבת הר עציון